להיות משכינת של הכיתה זה עבודה לא פשוטה. בכל פעם שיש מריבה אני זאת שצריכה לבוא ולפתור אותה. והיום הייתה לי משימה ממש קשה. נגה, הלל, מעין, ועדי רבו ריב קשה מאוד. בדיוק כשהריב התחיל הגיעה אלי תמר חברתי הטובה והודיעה לי שיש מריבה קשה ביניהם. הגעתי לראות מה קורה וכשהגעתי ידעתי שזה הולך להיות ארוך מאוד. כל אחת צעקה על השנייה ואז זה הגיע גם להרבצות!
הדבר הראשון שצריך לעשות זה להפריד ביניהם לזמן מה. אני קראתי לנגה שתבוא ותמר קראה למעין. ואחרי כמה דקות הצלחנו להפריד ביניהם. אני הלכתי עם נגה למקום בו נוכל להיות לבד, ושאלתי אותה ” נגה מה קרה? אתן חברות ממש טובת למה רבתן?” נגה ענתה לי בכעס” מעין התחילה להגיד דברים ממש פוגעים עלינו ואז כולנו ביחד התחלנו להגיד דברים רעים על מעין אבל מתישהו התחלנו כולנו להגיד על כולם ואני אפילו לא יודעת למה כולם התחילו להרביץ רק לי!” “רק לך? ” שאלתי בדאגה ” כן” ענתה נגה ” רק לי” “טוב” אמרתי ” אני אראה מה יש לעשות” אחרי השיחה עם נגה הלכתי לראות מה עם תמר אבל כששמעתי מה מעין אמרה זה התחיל להיות ממש מבלבל. תמר אמרה ” תקשיבי יעל מעין אמרה לי בדיוק מה קרא נגה התחילה להגיד דברים רעים על כולן ואז נגה וכולם הרביצו לה אבל רק לה! ואז התחילו כולן להרביץ לכולן” “את בטוחה שהיא לא שיקרה?” שאלתי בחשד “לא ניראה לי” השיבה תמר “למה את שואלת?” “פשוט נגה אמרה לי משהו אחר לגמרי היא סיפרה לי שמעין התחילה את הכול” בדיוק כשסיימתי לספר לתמר מה נגה אמרה הגיעה אורה הבת שדיברה עם הלל וגם היא ספרה לנו סיפור אחר ממה ששמענו ודנה מי שדיברה אם עדי סיפרה סיפור אחר לגמרי, אז אורה צעקה ” למה אתן מאמינות לשקרים שלהן בואו נקשיב למה שהלל אמרה ונגמור עם זה אנחנו כבר יודעות מי צודקת” ” למה את חושבת ככה” שאלה תמר ” לפי דעתי מעין צודקת וכל מה שאתן סיפרתן זה שקר!” ואז כל אחת צעקה מה היא חושבת, כל אחת חשבה שמי שסיפרה לה היא הצודקת. הריב בינם והריב בינינו רק החמיר ויום למחרת אנחנו לא דיברנו אחת אם השנייה. גם נגה הלל מעין ועדי לא דיברו אבל לא היה מי שישלים ביניהם. אחרי ההפסקה , שהייתה נורא שקטה, היה שיעור תורה. המורה התחילה את השיעור כך “היום נדבר על אהרון אח של משה שהיה משכין שלום” ישר לאחר שאמרה זאת התרוממתי והקשבתי לכל מילה. היא דברה אתנו על זה שאהרון היה משכין שלום בין אדם לאדם אם היה מריבה הוא היה בא ומסדר את הבעיה. כל הזמן שהמורה סיפרה את זה היא הסתכלה עלי. נראה לי שהמורה שמעה על הריב בינינו והיא מנסה לעזור. אחרי שנגמר השיעור הבנתי מה צריך לעשות וכינסתי את כולם. התחלתי לדבר ואמרתי “תקשיבו המריבה שהייתה גררה אחריה עוד מריבה אבל נראה לי שכל המריבות האלה מיותרות, אני לא אומרת שאני אהרון אבל נראה לי שאנחנו צריכות ללמוד ממנו ולהתנהג כמוהו, אני לא רוצה להמשיך את המריבה מי איתי?” “אני” אמרה תמר ואחריה גם כולם.
אחרי אותו מקרא הרבה יותר קל לי להשכין שלום בין אנשים, וגם למדתי מוסר לחיים.
