משה משיג חברים

משה משיג חברים

משה הוא ילד חייכן וטוב לב. הוא עלה מרוסיה לארץ ישראל. משה דיבר ברוסית ולכן לא תמיד הבינו אותו והוא לא הבין אחרים. פעם הזמינו את משה לשחק כדורגל והיו הרבה מריבות במהלך המשחק, ולא היה לו נעים בכלל.
לעומת זאת, שהזמינו את משה לשחק במשחקים אחרים כגון: חבוש, תופסת, מחבואים וכדורסל, היה לו כיף מאוד.

אתם בטח שואלים את עצמכם, למה דווקא במשחקים האחרים היה למשה יותר נעים לשחק?

ברוב המשחקים האחרים לא היה על מה להתווכח, לעומת זאת בכדורגל יש הרבה על מה להתווכח. אם היה פאול או לא?, מי ישחק בכל קבוצה?, מי יהיה שוער?, מי בועט? ועוד. המורה ניסתה לעזור ובחרה שופט והוא היה צריך לשפוט את המשחק בצורה הגונה, אבל הילדים רבו עם השופט ובמקרים חמורים הם הרביצו אחד לשני. בעקבות כל המריבות המורה החרימה את כל משחקי הכדורגל.

משה ושאר ילדי הכיתה לא שיחקו כדורגל. רב הילדים היו עצובים אבל היה משהו משמח, כמעט ולא היו מריבות כי לא היה כדורגל. הכיתה גילתה שיש עוד הרבה משחקים חדשים שבהם אפשר לשחק במהלך ההפסקות כמו: חבוש ,פינג פונג ,כדורסל ,תופסת, ומחבואים.

משה התחיל להכיר הרבה חברים חדשים במהלך המשחקים האחרים. היה לו הרבה יותר כיף שלא היו מריבות. התלמידים גילו שמשה הוא ילד נדיב, טוב לב, מתחשב ותמיד רצו להיות בחברתו.
משה הסתדר יפה מאוד בכיתה שלו והרגיש כבר ממש חלק מהכיתה.

הזמן עבר ונגמרה לה שנת לימודים של כיתה ב’. החופש הגדול עבר מהר והתלמידים עלו לכיתה ג’.  
משה ידע שחבריו אוהבים לשחק כדורגל, וחשש ששוב יתחילו מריבות, ולכן חשב על פתרון.
הוא הכין קובייה, שהיה כתוב עליה שמות של תפקידים במשחק הכדורגל. התפקידים היו: חלוץ, שוער, הגנה, שחקן עולה, התקפה, מרכז ושופט. כל אחד מהכיתה גלגל את הקובייה ולפי מה שיצא לו בקובייה, כך הוא שיחק במשחק.  הילדים אהבו את הרעיון של משה, וכך הם הצליחו לשחק ביחד גם כדורגל בלי מריבות.

יום אחד בזמן שמשה וחבריו שיחקו בהפסקה משה שם לב לילד מכיתה א שיושב לבד בספסל בזמן שכל שאר התלמידים משחקים יחד. משה נזכר בתקופה שבה גם הוא היה בודד והחליט ללכת אל הילד ולנסות לעזור לו.  משה שאל את הילד איך קוראים לו, אך ראה שהילד לא מבין אותו. הוא ניסה לדבר איתו ברוסית, והילד ענה לו שקוראים לו סטאס וסיפר שהוא עולה חדש. משה סיפר לו איך הוא בעצמו השיג חברים,  ולימד אותו משחקים חדשים, שבהם כדאי לו לשחק. בנוסף משה לימד אותו מילים בעברית, כדי שיהיה לו יותר קל לדבר עם החברים שלו.

עם הזמן סטאס כבר הסתדר עם השפה ועם החברים החדשים. משה היה גאה בעצמו שהשיג חברים חדשים גם לסטאס וגם לעצמו. מאותו יום שניהם הפכו להיות חברים טובים מאד!                                                                                                                

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »