שלום השם שלי מקס מילד אני לא תלמיד רגיל בעצם אני סופר הירו כמו ההוק או ספיידר מן, הדבר הוא שאני רק בכיתה ז. זה קשה להיות סופר הירו בחטיבת ביניים. ההורים שלי שהם סופר הירוס שפרשו לא רוצים שאני ילחם, יציל אנשים או יעשה דברים שקשורים לסופר הירו הם רק רוצים שאני יהיה תלמיד כיתה רגיל, הדבר הכי גרוע זה שאני לא יכול לספר לכולם שאני סופר הירו אפילו לחברים הכי טובים.
כמו כל יום אני מתלבש, אוכל ארוחת בוקר, מצחצח שיניים והולך לבית ספר. כשאני הולך ליד אולם הספורט אני רואה המולה גדולה בפנים. אני נכנס בפנים להסתכל יותר טוב ורואה את רוב הילדים של בית הספר מסביב לקיר הטיפוס הגדול ,שבית הספר התקין שנה שעברה. למעלה למעלה יש ילדה קטנה מכיתה א’ או ב’ שבוכה ולא יורדת למעטה. אני רואה את החבר הכי טוב שלי בובי ואני הולך לידו, הוא אמר כי הילדה הקטנה טיפסה כל הדרך למעלה אבל שהגיע הזמן לרדת היא פחדה ואף אחד לא יכול לשכנע אותה לרדת, אפילו לא אח שלה.
באותו זמן הרגשתי כמו מכה בראש שלי זה הרגיש כמו ברק ,פתאום ידעתי מה לעשות, אני צריך לעוף למעלה ולהוריד אותה. דחפתי את הקהל עד שהגעתי קדימה. ברגע שאני הגעתי מספיק קדימה השתמשתי בכוח שלי לעוף ולעלות אליה, בזמן שאני עף, שמעתי את כל תלמידי בית הספר מופתעים מהכוח שלי .הגעתי לילדה ושאלתי אותה למה היא לא יורדת. היא אמרה שהי מפחדת וחושבת שאם תקפוץ החבל ישבר והיא תיפול. אמרתי לה שהיא תהיה בסדר אבל היא עדיין פחדה. אחר כך שאלתי אותה אם היא רוצה שאני ייקח אותה למעטה, היא אמרה כן והורדתי אותה. כולם היו מאוד מאוד שמחים וכולם אמרו לי תודה.
שהלכתי הביתה הרגשתי מאוד טוב עד שהבנתי שאהיה בצרה גדולה שאחזור הביתה. עברתי על החוק הכי גדול של ההורים שלי, השתמשתי בכוחות שלי מול כולם. כשניכסתי לבית שלי הייתי מאוד מפוחד אבל ראיתי את ההורים שלי מחייכים ,שאלתי למה הם מחייכים והם אמרו שהם גאים בי. הייתי מבולבל בהתחלה אבל הם הסבירו, שבחרתי לעשות את הדבר הנכון והצלתי את הילדה. הם גם אמרו שעכשיו זה לא צריך להיות סוד שאני סופר הירו. מעכשיו אהיה הסופר הירו הטוב ביותר בחטיבת ביניים.
