מקום ללא חשמל
זה היה עוד יום רגיל עד ש… את זה אני יספר לכם בהמשך, אבל קודם אתם צריכים לשמוע את הכול מהתחלה. אני חזרתי מהלימודים, ישבתי לעשות שיעורי בית ולהתכונן למבחן בשבוע הבא, אחרי שסיימתי ישבתי לראות טלוויזיה עד ששמעתי בום חזק, עצרתי את הטלוויזיה ורצתי החוצה לראות מה קרה, כשיצאתי ראיתי אבן ענקית. פתאום היא נפתחה לפניי ובתוכה היה קריסטל מוזר בצבע סגול זוהר, הוא נראה כאילו הגיע מכוכב אחר, כשנגעתי בו פתאום הכול הסתובב והגעתי למקום אחר ולא מוכר בכלל, הכול היה חשוך ולא הייתה מנורה או פנס, הבנתי שהגעתי לתקופה אחרת- תקופה ללא חשמל. לא ידעתי מה לעשות, איך לחזור הביתה או מה להגיד לאמא ואבא או אפילו איפה אוכל לישון, הרגשתי עצב, תסכול הכול מעורבב אפילו לא ידעתי מה הרגשתי, אז החלטתי להסתובב במקום לבדוק אולי יש מקור אנרגיה או מקום לישון בו. הסתובבתי ברחובות אשר היו עמוסים ורועשים יותר מי מה שציפיתי. הסוחרים צעקו כל כך חזק עד שחשבתי שעור התוף שלי כבר לא קיים, הכול היה נראה ישן וכבר התחלתי להבין שהגעתי כנראה לשנות ה-80 או ה-90 במאה הקודמת. פתאום שמעתי רחש מהסיחים, המקום הזה כבר התחיל להיות מפחיד. פתאום מישהי דיברה אלי ומרוב בהלה קפצתי אחורה, הרגשתי כאילו אני הולכת להתעלף, היו לה עיניים חומות ושיער שחור מתולתל, היא חבשה כובע וגלימה, היא נראתה כמו מרגלת. היא ספרה לי שגם היא הגיעה לפה בדיוק כמו שאני הגעתי למקום הלא מוכר הזה. היא אמרה שתוכל לעזור לי אבל כששאלתי אותה מה השם שלה היא שתקה, רק אחרי כמה דקות היא אמרה שהיא לא רוצה לגלות, לא משנה כמה ניסיתי, היא לא הייתה מוכנה לגלות לי. היא אמרה שגם אם אשאל אלף פעמים היא לא תוציא את זה מהפה שלה, בסוף ויתרתי והפסקתי. היא אמרה שאני יכולה לקרוא לה מרגלת, ואז ה ”מרגלת” אמרה שתיקח אותי למבצר שבנתה, המרגלת אמרה שנוכל להיות שם עד שנמצא דרך לחזור לבתים שלנו, כשהגענו למבצר הבנתי שהמרגלת בנתה אותו, אך לא בצורה מושלמת. לאחר זמן מה התחלנו לחשוב מה יישגר אותנו חזרה, עברה שעה ועוד שעה… כבר הגיע ערב ופתאום צץ לי רעיון. אם נמצא מה שהוא ההפך מקריסטל סגול זוהר, אולי זה יעזור לנו לחזור. כבר היה מאוחר אז אמרנו שנלך לישון ומחר נמשיך לחפש. כשישנו חלמתי שאני מאבדת הכל, את המשפחה, את הבית זה היה אחד הסיוטים הכי גדולים שלי, עד שהתעוררתי והבנתי שזה היה סתם חלום. בעקבות החלום המשכתי לחקור את אבן האודם, ואז המרגלת קמה וספרתי לה את הבשורות. היא אמרה שיש לה אבן כזאת והיא נתנה לי אותה, אבל האבן של המרגלת, צריכה להתחבר לאבן עם חור בקצה היער, שלפי האגדה יכולה להחזיר אנשים שהגיעו לתקופה אחרת. על פי האגדה האבן מחזירה רק את מי שיש לו אומץ. שאלתי את המרגלת אם יש לה רישיון נהיגה, היא שאלה אותי “למה”?, עניתי לה “בשביל שניסע לקצה היער”, המרגלת ענתה לה: “את זוכרת שאין פה חשמל”, אז התחלנו ללכת, ביער פגשנו מלא דובים וזאבים, עד שהגענו שחוקות לאבן. הכנסנו את אבן האודם לחור ואז האבן שינתה את צורתה לשער, כשבאתי להיכנס הייתה רוח חזקה שהעיפה אותי לתוכה, ואז נשמעה מנגינה, התעוררתי והבנתי שבעצם הכל היה חלום.
