דניאל תלמיד חכם בן 10 הלומד מידי יום בתלמוד תורה.
ביום חמישי, נכנס הרב משה מורה הכיתה, והתחיל את השיעור בסיפור על הרב מרדכי אליהו.
המורה החל לספר על התכונות הטובות שהיו לרב מרדכי אליהו, הנתינה האינסופית , טוב לב,
עזרה לזולת שברגע שהיה רואה בן אדם שזקוק לעזרה היה תמיד עוזר לו ונמצא שם בשבילו.
אהבה לתורה וקריאת תורה היה ממלא את ליבו, הויתורים שהיה בין אדם לחברו.
על כמה שהרב היה שמח בחלקו, הכרת תודה להשם על מה שיש לו.
שיתף המורה ואמר כמה שחשוב שתהיה אמונה וביטחון בהשם שזה בעצם מה שמחזק כל יהודי
דניאל שהיה מרותק לסיפור, חשב לעצמו עד כמה גדול ורב חסד ומלא מצוות הרב מרדכי אליהו.
בעזרת השם אני אלך בדרך של הרב שמלאה בכל טוב.
הגיע יום השבת, יום הכי אהוב על דניאל, דניאל מתכונן ללכת לבית הכנסת יחד עם אביו.
בדרך לבית הכנסת, דניאל שיתף את אביו על הסיפור שהמורה משה סיפר ביום חמישי על הרב
מרכי אליהו. סיפר בהתלהבות רבה על המעשי חסד, אהבת הבורא והתורה.
ואביו הקשיב בשמחה רבה ואמר שיבוא יום ואתה תלך בדרך הזו. דניאל התרגש מאוד.
הגיע רגע התפילה, והחזן קרא לדניאל לקרוא בתורה. דניאל עלה לקרוא בתורה וראה מימינו את
חברו הטוב אריאל שהיה מבואס. דניא,ל שהבין שאריאל מבואס קרא לו לקרוא יחד איתו בתורה.
אריאל שמח מאוד ואמר תודה רבה לחברו הטוב.
בסיום הקריאה, יצאו דניאל ואריאל לשחק בגינה וראו ילד עצוב שיושב לו לבד ליד העץ.
שאלו אותו דניאל ואריאל:”למה אתה עצוב”?
ענה הילד:” אף אחד לא רוצה לשחק איתי” , אריאל ודניאל הציעו לו להיות חברים שלו והם
שיחקו יחד. שאלו מה שמו ? ענה הילד: ” יהונתן”.
אביו של דניאל קרא לו לחזור הביתה לסעודת שבת, ביקש דניאל מאביו רשות להזמין את חבריו
לסעודה, ואביו הסכים דניאל רץ וקרא לקרא לחבריו אליו לסעודה.
הסעודה החלה בקידוש, ברכות ושירת הודיה לבורא, דברי תורה והמון שמחה.
לאחר הסעודה, דניאל וחבריו הלכו לבית הכסת לקריאת תהילים.
בסיום קריאת תהילים, חולקו הפתעות לילדים ואריאל קיבל חטיף שלא אהב, וביקש מדניאל
להחליף איתו ודניאל ישר הסכים לוותר לו על החטיף ואריאל שמח מאוד.
דניאל חזר הביתה, לסעודה שלישית, שיתף את אביו במעשה ויתור שעשה עם חברו אריאל.
אביו שמח מאוד ואמר:” תמשיך בדרך הזו, אתה בדרך הנכונה, ככה תגיע לכל התכונות הטובות
שהיו לרב מרדכי אליהו”.
דניאל חיבק את אביו, ואמר: “בעזרת השם נעשה ונצליח”.
