בס”ד
מעשה קטן-גדול /גד סמט
11 שנה לפני קום המדינה , חושך בחוץ .
צביקה הסתכל ממיטתו אל חלון חדרו, ושוב פעם הקול החזק דובר באנגלית:
”עוצר בית. עוצר בית !” באותו זמן האנגלים שלטו.
הוריו של צביקה שידלו אותו לישון אבל, כל יום התקשה לישון ואמר לעצמו ”מתי אצטרף גם אני להגנה” צביקה התקשה להירדם התהפך מצד לצד, הוא כל כך קינא באביו על שהוא בלילות בסתר יוצא לפעולות בהגנה, צביקה קם בבוקר ולא ראה את אביו, אמו ישבה עם עיניים אדומות על הכורסה בסלון, ”מה קרה אמא”?! ”האנגלים לקחו את אבא למעצר אמרה בקול רועד וכמעט לוחש, אביו יצא בלילה ושם פצצות על הדרך המובילה לכפר, והמבצע היה כל כך מוצלח ששבע מכוניות בריטיות עם חיילים בפנים נהרסו. צביקה חש משקולת בגרון.
בוווווום! נשמע בום גדול שהדהד בקול רם. זה לא היה האנגלים, זה היה הכפר השכן של הערבים, צביקה יצא לבית הספר באי רצון. כל הילדים שלמדו עם צביקה בכיתה דיברו על הפעילות שהייתה בלילה. אבל המורים לא הצליחו להעביר שיעור אחד, כל הזמן התלמידים התלוננו ”למה אנחנו לא יכולים להצטרף להגנה!” ובקשתם הייתה מוצדקת הם כבר היו בני 11. צביקה חשב על אביו. בסוף היום במקום ללכת לביתו הלך לביתו של ראש המועצה. המקום היה מסודר והריח טוב צביקה נכנס למשרדו של ראש המועצה ”צביקה! מה אתה צריך אתן לך כל מה שתבקש, אמר ראש המועצה. ”אנחנו רוצים להתגייס להגנה” אהה…. תראה צביקה זה מסובך…. אבל למה ?!, שאל צביקה. “אתם קטנים מדי כדי להצטרף לארגון. אתה תראה כבודו כשנדע להחזיק רובה אנחנו נהיה הכי טובים שיש! אתם קטנים מדי! ” ענה לו. צביקה צעק- “ממה אתה מפחד!? אתה מפחד שנצטרף ונילחם להגנתנו?.” “הבן צביקה, אתם עדין קטנים מדי אינכם יכולים”
. צביקה יצא מהדלת בטריקה. צעדיו היו רוטנים. בדרך פגש את ידידו הזקן נחום כולם ידעו שנחום הוא מישהו מיוחד היו לו פנים מקומטות וחייכניות בגלל גילו כמובן שהיה לו ניסיון רב בכך .ראה את פניו של צביקה ושאל לשלומו. צביקה הסביר לו את המעשייה. אתה יודע צביקה, אמר הזקן. אתה יכול להתנדב לא רק בהגנה אתה גם יכול להראות את תרומתך במובנים אחרים. צביקה חזר הביתה מעורער על דבריו של הזקן כשהגיע ראה את אביו עובד בשדה ופתאום המילים התחברו לו ”אתה יכול להראות את תרומתך במובנים אחרים” אבא! אל תדאג אני אקטוף את זה צביקה חיש מהר רץ אל העץ וקטף את הפרי, אביו חייך ”קדימה צביקה יש לנו עוד שדה שלם” גם צביקה חייך עבדו הם בצוותא. אולי זה לא כמו להתקין דינמיט על מכוניות בריטיות אבל הוא הרגיש גאה במעשיו. בום! בום! בום!. מה זה מה קרה. קול בריטי צעקה ”זה היה מבצע של ההגנה!” כולם טסו לבתיהם. הבריטים רצו בבהלה צביקה אמר בחיוך ” הכול למען המדינה” (:ר
