נחמה לייבוביץ לימדה בישיבה, היא הייתה המורה הכי צעירה.
כל התלמידים שלה היו מאוד חכמים אבל רק התלמיד שחר היה שובב. שחר עשה הרבה שטויות ולא הקשיב למורים ואז יום אחד המורה נחמה פגשה אותו. זו הייתה הפעם הראשונה שהם נפגשו, באמצע שיעור תורה המורה נחמה שאלה את שחר שאלה, הוא לא ענה עליה וברח מהכיתה. נחמה לא הבינה, למה הוא בורח? בסוף היום נחמה שאלה איפה שחר ואף אחד לא ידע. היא ניגשה למנהל וביקשה שיקרא לשחר ברמקול. המנהל אמר ששחר תמיד עושה שטויות ואין צורך לקרוא לו ברמקול כי הוא תמיד בורח “ואם את רוצה תלכי לחפש אותו” אבל כבר היה מאוחר היה כבר חשוך ונחמה התחילה לדאוג לשחר אז היא התחילה לחפש אותו היא צעקה בכל הכח “שחר שחר איפה אתה?” ואז היא התקשרה אל ההורים שלו אבל גם הם לא ידעו איפה שחר ואמרו שאולי הוא נמצא בבית העץ שלו. נחמה בדקה ומצאה אותו שם בוכה, נחמה שאלה אותו: “שחר למה אתה בוכה?” שחר ענה: “המנהל אמר לי שאם ההורים שלי לא ישלמו כסף אז הוא כבר לא יוכל להמשיך ללמוד בישיבה” ואז נחמה שאלה: “ההורים שלך צריכים עזרה? קשה להם לשלם את התשלומים לישיבה?” שחר ענה: “אנחנו עניים”.
למורה נחמה מאוד כאב היא לא האמינה שהמצב בבית של שחר כל כך קשה, שחר אמר: “אף אחד לא יודע שאני עני, אפילו המנהל”.
לאחר יומיים המנהל קרא ברמקול “שחר לבוא למשרד של המנהל בבקשה”.
המורה נחמה שמעה את הקריאה ורצה ישר למשרד של המנהל, הוא אמר לה ששחר לא ימשיך ללמוד בישיבה ואז נחמה אמרה שהיא תשלם את הכסף שהוא חייב, המנהל היה מאוד מופתע הוא אמר שהוא לא מקשיב בשיעורים אז זה סתם חסר תועלת אם הוא לא מקשיב אז למה הוא צריך להיות כאן ואז נחמה אמרה שהיא תעשה לו שיעורים פרטיים והמנהל הסכים.
לאחר שנה שחר היה התלמיד הכי חכם בכיתה ואפילו הוא זכה במצטיין השנה ובתעודה הוא קיבל מאה! לאחר יומיים ההורים של שחר רצו להזמין את המורה נחמה לארוחה כדי להודות לה על כל מה שעשתה עבורם. הם ביקשו משחר שיזמין את המורה נחמה לביתם. לאחר השיעור הפרטי עם המורה נחמה הוא הזמין אותה. המורה נחמה ענתה: “אגיע בשמחה!”
לאחר הלימודים בישיבה שחר ארגן את כל השולחן. המורה נחמה הגיעה והיא מאוד התרגשה שחר פתח את הדלת הם התיישבו ואז הם הודו לנחמה על שהיא תורמת להם ומשלמת על הלימודים של שחר ואז אמא של שחר שאלה: “למה לא הבאת את המשפחה שלך?” נחמה ענתה: “ההורים שלי בעבודה עד מאוחר”, “אז מי איתך בבית?” שחר שאל, “סבתא וסבא איתי הם עברו לגור אתנו אבל הם בדרך כלל כבר ישנים בשעות האלה” .
כולם ישבו לאכול לאחר הארוחה נחמה הודתה להם ואמר שהיה לה מאוד נעים לשבת איתם.
למחרת בישיבה שחר שאל את המורה נחמה: “אם את רואה מישהו ניזקק מה היית עושה?” המורה נחמה ענתה: “אני קודם תורמת לו ואחר כך כשאני בבית אני מתפללת עליו שיהיו לו מעשים טובים”, “אבל אם הוא לא דתי? מה היית עושה?” “הייתי מנסה לקרב אותו, שילך לשעורי תורה, לבית הכנסת… ואם הוא באמת משתנה וחוזר בתשובה הוא זוכה בשני דברים: להתפלל לה’ ולקיים מצוות”.
לאחר 20 שנה שחר התחתן הוא אמר כמה דברים בחתונה ואז קרא לנחמה לבמה, נחמה מאוד התרגשה ואמרה שהוא יהיה רב גדול ושהצאצאים שלו יעלו לבית המקדש, וכל האורחים ענו אמן.
אחרי כמה שנים שחר באמת היה רב גדול בישיבה שהוא למד בה.
