מעבר לסליק

בס”ד

המרוץ לצבי

שם המורה: חן פרץ

רכזת שפה: אורית רבין

חמ”ד תחכמוני בת ים

מעבר לסליק / ניקול בנימין

כשאמא סיפרה לי שהיא ודנית, אמא של החברה הכי טובה שלי מיה, החליטו לנסוע לטיול משפחתי בהרי ירושלים בקיבוץ רמת רחל קפצתי משמחה. הגענו לקיבוץ רמת רחל לבית מלון עתיק ויפה, המשקיף על הרי ירושלים. כשנכנסו ללובי ראינו אדם עם זקן ארוך מוותיקי הקיבוץ, דותן, אשר הציע לנו לבוא לסיור בקיבוץ, ישר שכנעתי את כולם לצאת לסיור. אני אוהבת לשמוע סיפורים יפהפיים ולראות מקומות עתיקים. חברתי הטובה מיה לא רצתה כי חששה שיהיה משעמם וארוך, אך אמרתי לה שזו חוויה ונראה דברים קסומים. למחרת בבוקר התרגשתי לקראת הסיור, רציתי לראות מה מחכה לנו. הגענו המשפחות בדיוק בזמן! דותן סיפר לנו שקיבוץ רמת רחל הוקם ב1926 ומי שהקים את הקיבוץ הם חברי גדוד העבודה. עוד הוא סיפר על הקרב ברמת רחל במלחמת העצמאות אשר נערך בקיבוץ ובסביבתו הקרובה, בין 21 במאי ל-25 במאי 1948, בין כוחות ההגנה ואצ”ל לבין הכוחות של צבא מצרים, יחד עם פלוגה של הלגיון הירדני. אבדות כבדות נגרמו לשני הצדדים, והשטח עבר שלוש פעמים מצד לצד, אך לבסוף נשאר בידי ישראל. זה היה מעניין. הרגשתי שאני ממש בתקופה זו. לאחר מכן דותן הראה לנו סליק שבו החביאו נשק. הלכנו ממש מעליו. אני וחברתי מיה היינו מקדימה, הסתכלנו אחת על השנייה בתדהמה והקשבנו לדותן. הוא סיפר שהסליק הוסתר מתחת למיטת תינוק. כאשר הבניין המרכזי שופץ כדי להפכו לאכסניית נוער נתגלה הסליק והוא המשיך ואמר: משה כץ, שהיה אחראי על הביטחון באזור היה זה שבנה את הסליק. בשבת השחורה ערך השלטון הבריטי סדרה של פעולות כנגד היישוב היהודי וחפשו נשק שהוסתר. לאחר הסיור ניגשתי למיה ושתינו ידענו מה אנחנו רוצות לעשות. בלילה כאשר כולם ישנו אני ומיה התגנבנו מחדרינו והלכנו לעבר הסליק, אשר לא היה רחוק. כשהגענו מצאנו על הרצפה אבן חדה בה שברנו את הזכוכית שכיסתה את הסליק, מיה הציצה קצת יותר עמוק ופתאום נפלה ללמטה ואני החלקתי מיד אחריה. היה חושך נוראי, לא ראינו כלום עד שפתאום היה הבזק אור ופוף מצאנו עצמנו בשיא מלחמת העצמאות בין מצריים וירדן לבין האצ”ל וההגנה. ניגשנו לאחד החיילים שהיה קרוב אלינו ושאלנו אותו איזה שנה אנחנו ואיזה תאריך? הוא ענה 1948 23 במאי ומיד שלח אותנו להביא לרופא את התחבושות. החלטנו לעזור אבל בתנאי שלא נעשה שטויות ונסתכן. לאחר יומיים הקיבוץ נמסר פעמיים ועכשיו הוא אצל הירדנים והמצרים. בבוקר ב25 במאי ידענו שהיום זה קורה!! והיום אנו נחגוג ונשמח אבל בדיוק אז מיה חיפשה מקור מים לשתייה ופתאום הופיעו מולה חיילים מצריים מכוונים לעברה רובים הם מבינים לפי המדים שהיא מהקיבוץ. חיפשתי את מיה, התחבאתי מאחורי שיח ואז נזכרתי שכדי להסיח את האויב אפשר לזרוק אבן למקום בו את רוצה שהוא יסתכל, מיה קלטה אותי. זרקתי את האבן כמה שיותר רחוק, משכתי את מיה אליי ושנינו דמענו מרוב התרגשות. שאלתי אותה לשלומה והיא ענתה שהיא לחוצה אבל בסדר. לבסוף חגגנו יחד עם האצל וההגנה ופתאום מעדנו על עץ וחזרנו למציאות. ראינו את הזריחה בירושלים זה היה כה יפה מהר חזרנו לחדרנו ישנו אולי שעתיים ובבוקר בארוחת הבוקר אני ומיה לא האמנו שכזה דבר קרה, נשבענו שלעולם לא נספר זאת לאף אחד, החוויה הזאת הייתה בלתי נשכחת. לא היו לנו מילים. לא האמנו איזו חוויה מסעירה חווינו.