מסע של חנוכה

  • שם: איתן מרדכי ולצר, סיפור אחד- חלק א.
  • כיתה: ב
  • המורה: מיכל כהן
  • בית ספר: מוריה תל אביב
  • ישוב: תל אביב
  • מחוז: מרכז

http://אני ואתם נוסעים למסע של חג החנוכה פרק א’- הסופגנייה המרחפת מגיעה למערה סיפורנו מתחיל אחרי שהדלקנו את נרות חנוכה אבא סיפר לנו אחד מהסיפורים שקרו בחג החנוכה ואחרי שהוא סיפר לנו תספור שיחקנו קצת בסביבונים וגם אכלנו כמה סופגניות וכמה לביבות ואחרי זה אמא אמרה שמאוחר ושאנחנו צריכים ללכת לישון אז הלכנו לישון ופיתום שמעתי רחש כזה זאת אומרת לא רק אני שמעתי אלה כולנו אני ואחיי בעצם זה לא היה רחש אלה זה היה שיר חנוכה נחמד והשיר הזה היה השיר מעוז צור ואחרי כמה שניות ראינו סופגנייה ענקיתתתת וגם קלטנו שהיא שרה את השיר ופתאום הסופגנייה התנפחה ונראתה כמו אוטו מרחף, זאת אומרת שבאמת הסופגנייה שראינו ריחפה בחדר השינה שלנו. ואז הסופגנייה קראה:” יהודה”, שזה השם שלי. אמרתי : “מה?” היא אמרה שהיא התכוונה ליהודה המכבי, ואז שאלתי את הסופגנייה המרחפת אם אפשר שאני אכנס אליה. הסופגנייה אמרה לי שזה לא משנה לי שאני אהיה אתה, זה אומר שאני אכנס אליה. אהה…אני נזכר שלא סיפרתי לכם שיכלו להיכנס לתוך הסופגנייה המרחפת. אה, כן, בתוך הסופגנייה היה גם מחשב ושעון שמחזיר אחורה בזמן. ביקשתי מהסופגנייה שכל האחים שלי יבואו למסע שהולך להיות. הסופגנייה אמרה: “בטח, למה לא? באתי בדיוק לשאול אותך אם אתה מרשה שגם האחים שלך יבואו למסע שלי, חסכת ממני את השאלה” . “מצוין!” קרא יהודה ואחריו כל שאר אחיו. פתאום, הסופגנייה נעלמה. סליחה, התכוונתי שהסופגנייה נהפכה לכמו אוטו מרחף, בעצם זה באמת אוטו מרחף, שהתנוסס עליו כתב ידי ,שבו היה כתוב ” חוזרים בזמן לחוויות חנוכה מעניינות” תוך חצי שניה, שבעצם אני מתכוון רק לכמה שעות שזה לא הרבה לפי ניסיוני בלחזור בזמן, ועכשיו לא נספר לכם אותם ולא נאריך. התנענו את המנועים וכיוונו את שעון הזמן לפני 2,200 שנה, אחורה בזמן. בזמן הנסיעה, שיחקנו קצת בסביבונים. ופיתום אח שלי שמעון אמר שניראה לו שעוד מעט אנחנו מגעים ואז אמרתי לו שניראה לי שזה לא נכון כי במחשב כתוב שעוד שעתים אנחנו מגעים ואז שמעון אמר שעכשיו הוא קולט שזה היה רק כמה חילים וכנראה שבגלל זה הוא חשב כך ועכשיו נמשיך במסע ואחרי כמה שעות ניראה לי שעוד מעט מגעים זאת אומרת שהגנו ירדנו מהאוטו גילינו שאנחנו על הר וגם קלטנו שיש לידנו חילים יוניים אז ברחנו לאחת המערות הקרובות ואז ראינו ילדים בגילנו בתוך המערה משחקים בסביבונים רק אני מזכיר לכם שלא היה כתוב על הסביבונים נס גדול היה פה ואחרי כמה דקות ראינו אני אחיי והילדים שהיו במערה את החילים היונים שאני ואחיי ראינו ליפני רגע החילים היונים שאלו אותנו מה אנחנו עושים וענינו להם שאנחנו משחקים בסביבונים ואחרי זה והם הלכו ברוגז מהמערה ולבנתם שהיונים היו במערה אני יהודה חשבתי לעצמי למה הילדים במערה שיחקו בסביבונים אם היונים עדין היו רחוקים וגם עוד דבר חשבתי לעצמי ,אם כדאי לי לגלות לאחיי ולילדים שבמערה את השאלה ששאלתי את עצמי. בסוף, החלטתי שאני אשאל. שאלתי את הילדים במערה “למה שיחקתם בסביבונים, למרות שהיוונים עדיין היו רחוקים?” הילדים ענו לי: ” בגלל שאנחנו רוצים שהיוונים לא יראו אותנו מחביאים מהר את הספר תורה ומוציאים סביבונים, רצינו להתארגן מראש”. אחרי כמה שניות,שמענו מפקד יווני קורא למתתיהו. רצנו מהר לראות מה קרה. המשך בפרק הבא.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »