הכול התחיל שאבא ואמא רצו לבלות זמן רב עם הילדים וגם אחד עם השנייה. אז הם פתחו מחשב וחיפשו מקום בעולם שאין בו קורונה ושנוכל לטייל בו לתקופה ארוכה.
ארזנו וטסנו ליוון. לא לשבוע ולא לשבועיים אלא לחודש. אני לא אספר על כל הטיול ועל כל מה שעברנו אלא רק אכתוב זיכרונות שאהבתי מאוד.
נחתנו באתונה , מישהי אספה אותנו באוטו גדול, לקחה אותנו לבית שבו ישנו, בבית היה שולחן כדורגל כיפי. עלינו לתצפית על כל העיר והיתה אישה מהארץ שצילמה אותנו ואנחנו אותם. צילמנו נופים במצלמות שלנו. בסוף הערב היינו רעבים מאוד והגענו למסעדה של חב”ד – אכלנו שניצל , פסטה, פיתה עם חומוס וסלטים.
בבוקר נסענו לאגם ווילגמאני – שם היו דגים שאכלו לנו את העור ברגליים. זה היה מדגדג. מאוד אהבתי את ההרגשה.
אכלנו מלא גלידות של בן אנד ג’ריס והאג אן דאז.
הגענו ללונה פראק באתונה עם מכוניות מתנגשות וגלגל ענק. נסענו לפארק חבלים וטיפסנו על עצים ועשינו אומגה. היינו צריכים לחבר את עצמינו לבד מחבל לחבל. גם הלכנו על חבלים שהיינו מחוברים אליהם.
נסענו מאי לאי וזה לקח הרבה זמן של נסיעה באוטו ובכל זאת הצלחנו להגיע לכל המקומות בשמחה ובאושר וכמעט בלי לריב. אפילו עלינו למעבורות עם האוטו שלנו, זה היה מפחיד! פחדתי ליפול.
הגענו לחצי האי פיליון והיו בים קיפודי ים. ישנו בבית על הים וקיבלתי צריבה ממש כואבת במים. בכל בוקר שהתעוררנו היינו אוכלים ארוחת בוקר מול הים והיו נופים מהממים. ראינו עץ דולב בן 1000 שנה. והוא היה ענקי וטיפסנו עליו.
עשינו רכיבה על סוסים, לכל סוס וסוסה היה שם ואני לא זוכר את השם של הסוסה שלי. רכבתי עם הדר אח שלי וביקשתי להיות מקדימה. מאוד רציתי לרכב לבד.
בערב הכנו פיצות בבית שישנו בו. היה מאוד טעים.
עשינו שייט בים ואני הייתי עם אמא שלי וחתרתי יחסית הרבה. אח שלי חתר יותר. הגענו לאיים שאי אפשר להגיע ברכב אלא רק מתוך המים. היה שם ממש כיף ושחיתי והמים היו כל כך נעימים וכל כך נהניתי.
עזבנו את פיליון ונסענו לזגורייה. עשינו רפטינג עם מדריך בשם ארסן שיודע עברית והוא ממש הסביר לנו טוב . השייט היה מאתגר וקצת מפחיד. כמעט נפלנו במפל וקפצנו מההר למים. זה היה מפחיד וקר. המים היו בקור של 6 מעלות.
היינו במלון קטן עם בריכה וישנו עם חברים שהגיעו לבקר בקורפו. היתה שם בריכה ממש עמוקה ולמדתי שם לעשות סלטות במים. הלכנו שם לים, שם בתוך המים משהו נשך אותנו וזה כאב. אנחנו לא יודעים מה זה היה.
ואת החוויה הכי כיפית והאחרונה שמרתי לסוף, בקורפו יום לפני החזרה לארץ נסענו לפארק מים – אקווה פארק. בהתחלה שמתי לב שאין לי מתקני מים שאני יכול לעלות עליהם. ואז אמא שלי לקחה אותי והראתה לי את האיזור לגיל שלי. ממש נהנתי מהמגלשות מים, התחרתי נגד אבא, נכנסתי לבריכת גלים, מסלול אבובים, מנהרת החושך ועוד מלא מתקנים שווים.
יום אחרי זה, חזרנו לארץ. הרגשתי שאני לא רגיל לשמוע עברית . אבל אין כמו בבית😊
הסוף.
