ביום גשום בזמן השואה , היתה משפחה עם 5 נפשות (5 אנשים) אמא , אבא , יהודה , בינימין , ודניאלה.
אז לא היה בתי ספר ליהודים רק לגויים , אז אמא לא רצתה לרשום את דניאלה , יהודה , ובינימין , אז הם נישארו בבית.
יום אחד ביקשה אמא מי בינימין לזרוק את הזבל , וכמובן בינימין עשה זאת, לאחר שיצא בינימין לזרוק את הזבל ראה 2 נאצים מדברים , היתקרב בינימין ושמע אותם אומרים שהמלך ציווה להרוג את כל היהודים, לאחר ששמע רץ בינימין אל תוך הבית וקרא: אמא…אבא..
בקול של בכי, מה קרא שאלו הוריו , בינימין ניגב דמעותיו ואמר: ראיתי 2 נאצים מדברים שהמלך ציווה להרוג את כל היהודים,
השעה היתה 20:15 בערב ואמא אמרה לילדים ללכת לישון .
ברגע שהגיעו למיטות יהודה ודניאלה היתחילו
לישאול שאלות….למה אמא ואבא מפוחדים?….הכל בסדר?…..ואז בינימין פתח את פיו ואמר: שהולכים להרוג את כל היהודים, דניאלה ויהודה היו המומים והיה רגע של שקט….
בזמן שהילדים היו במיטות חשבו אמא ואבא מה לעשות ואז עלה הרעיון לקחת את הילדים לבית יתומים לא רחוק מיכאן.
למחורת בבוקר בשעה 5:00 העירה אמא את הילדים , מה קרה? שאלו הילדים , אמא לא אמרה כלום רק אמרה “עשו אחרי”.
אמא הלבישה את הילדים בבגדים חמים, ולאחר שסיימו אבא אמר להם: הישארו מאוחדים שימרו על עצמכם..
בזמן הנסיעה שאלה דניאלה את אמא לאן הולכים? אבא אנה: אתם נוסעים ברכבת לצפון, לבית יתומים שישמור עליכם , הילדים היו בהלם מוחלת ואפילו יהודה חשש…
כשהגיעו לרכבת אמא אמרה לילדים שישמרו על עצמם ושתמיד תיהיו ביחד, הילדים הנהנו את ראשם ואנו מממ….
כשנסעו הילדים הנאצים התחילו לתקוף ולהרוג יהודים, אמא ואבא התחבאו במחסן קטן ליד ביתם.
כשעצרה הרכבת ירדו הילדים, והתקדמו
לכיוון בית היתומים בבית היתומים היה תור ובו בדקו את שם הילד ומאיפה הוא בא… כשהגיע תור דניאלה ,יהודה , ובינימין ענו על השאלות הלכו לחדרם ,כשהגיעו לחדרם יהודה הרגיש פחד ורעד… כשהגיע הזמן לישון עלו הילדים למיטות והלכו לישון .
למחורת בבוקר הרגישו הילדים שלא נעים להם פה אז הם קיפלו את חפציהם ויצאו מבית היתומים, נסעו ברכבת וחזרו לביתהם, כשהגיעו שמעו את קול הוריהם במחסן, פתחו אותו וראו את הוריהם, ההורים שמחו ליקראת בו ילדיהם ושאלו אותם אך ברחתם? ענו הילדים:
“סוד”
