שלום לי קוראים רננה הורן ואני בבית ספר נועם בנות ברחובות.
למחנכת שלי קוראים הודיה וחניש ואני רוצה לספר לכם את הסיפור שלי.
באו נתחיל, פעם אחת היה ילד שקראו לו גלעד והוא גר בסין הרחוקה, היה לו חלום גדול לעלות
לארץ ישראל. בבוקר ההורים של גלעד רצו גם לעלות לארץ ישראל. הם החליטו החלטה,
שהיום הם יעלו לארץ ישראל. הם עלו לספינה כדי להתחיל את המסע לארץ ישראל.
אבא של גלעד הנהיג את הספינה. פתאום, הם רואים ספינה של פיראטים… גלעד פחד ואפילו אבא ואמא שלו פחדו.
הם ניסו ללכת לצד השני אבל הם לא הצליחו. הפיראטים התחילו להתקדם יותר ויותר, לא היה שום ברירה, הם קפצו למים וניסו לשחות לחוף, זה לא פשוט כמו שאתם חושבים,
הם נתקלו בכל מיני אבנים ודגים וכל מיני דברים משונים עד שהגיעו ליבשה.
אחרי שהם הגיעו ליבשה הם לא ידעו מה לעשות. פתאום עברה שם מכונית והם שאלו את האיש לשמו והוא ענה – כפיר. לשאלתם האם אפשר לעלות למכונית, ענה כפיר בשמחה.
ההורים של גלעד ביקשו שכפיר יסיע אותנו עד לנמל התעופה, כעבור כמה דקות גלעד צעק הנה! הנה! הנה המטוס.
הם אמרו לכפיר תודה והלכו למטוס, גלעד שאל – עכשיו עולים למטוס? “נו כבר נמאס לי”, גלעד צעק.
הם אמרו “כן כן עכשיו עולים למטוס”, כעבור 2 דקות אמא אמרה לגלעד להחזיק חזק לפני ההמראה.
כעבור 3 שעות אבא ואמא אמרו לגלעד שאנחנו עוד מעט נוחתים.
בשעה טובה הגענו לארץ ישראל, אמר אבא. מעולה! גלעד צעק.
אבא אמר לאמא בסוד, אולי נעלה על סוסים ואז נגיע לירושלים, לה אנחנו מחכים כבר המון זמן.
ואז הם עלו על הסוסים, כעבור כמה שעות הם הגיעו לירושלים היקרה.
הם חיכו כבר המון זמן להגיע לירושלים הקדושה, לכותל העתיק.
הם קנו דירה ברחובות, הכירו שם משפחה נחמדה והתחילו בית ספר חדש וגנים חדשים והכל היה כפי שהם רצו, וחיו באושר ואושר עד עצם היום הזה.
