ישבתי בכיתה ליד השולחן בשורה האחרונה שבסוף הכיתה.
“תגידי, מתי יש לך יום הולדת?” שאלתי את סיוון, חברתי לכיתה.
“כבר היה לי”, היא ענתה.
“יפה! חגגת עם המשפחה?” שאלתי.
“לא, חגגתי עם תשע ילדות מהכיתה.” היא ענתה.
“עם מי חגגת?” שאלתי.
היא ענתה לי: “עם כמה בנות שהן החברות שלי הכי טובות”. נעלבתי.
אמרתי לה: “אם את לא הזמנת אותי, אז שתדעי לך שגם כשלי יהיה יום הולדת – אני לא אזמין אותך!”.
כשהגעתי הביתה הסיפור הזה עדיין מאוד הציק לי וכאב לי. סיפרתי לאימא ואפילו בכיתי. לאחר שנרגעתי שוחחתי עם אימא ועם האחיות שלי ובסוף הבנתי שאסור שיקרה מצב שבו יזמינו רק חלק מהבנות של הכיתה ולא יזמינו את שאר הילדות. זה סתם פוגע וגורם הרגשה לא נעימה למי שלא הוזמנה למסיבה.
כשהגיע יום ההולדת שלי ה- 8 הזמנתי את כל הכיתה! הבנתי שאם מישהי התנהגה אליי בצורה לא חברית, אני צריכה לתת לה דוגמא טובה ולהראות לה שצריך להתחשב בכולן ולהזמין את כולן.
סיוון עם הזמן התחילה להיות חברה שלי וליום ההולדת שלי בכיתה הביאה לי ולכל הילדות כדורי שוקולד במתנה וזה שיפר לי מאוד את ההרגשה הרעה שהייתה לי מקודם.
***
זה מזכיר לי גם שפעם אחת הייתה ילדה מהכיתה שלי בשם אלמוג שאמרה לי: “את החברה אחת לפני אחרונה הטובה שלי” – שזה אומר שאני לא חברה שלה… ראיתי שלחברה אחרת היא כתבה ברכה מאוד מושקעת לכבוד יום הולדתה כי היא הייתה חברה אחת הטובות שלה ולי היא הכינה רק עיגול! עיגול עם פרצוף. כששאלתי אותה מה זה, היא טענה שזה דונטס. ה’דונטס’ אפילו לא היה צבוע! זה גרם לי להרגיש מאוד לא נעים… כשלי היה יום הולדת אמרתי לה: “הציור בסדר, אבל זה לא יפה שהכנת לחברה האחרת שלך יותר מושקע”, הרגשתי שהיא הכינה לי ברכה רק לצאת לידי חובה, רק בגלל שהמורה ביקשה להכין ברכה, אז היא הכינה לי… ברכה סתם ורק כדי שאני לא אגיד אותה למורה.
כאשר אני הייתי צריכה להכין לאלמוג ברכה, הכנתי לה ברכה הרבה יותר מושקעת ממה שהיא הכינה לי: עם ציור של עוגת קומות, ציירתי גם מלא מתנות ודאגתי שהברכה תהיה מאוד צבעונית ויפה. גם כתבתי לה בצד ברכה והקדשה מושקעת. לימדתי אותה שגם אם היא עשתה לי ברכה לא מושקעת, אני עדיין אכבד אותה ואתנהג אליה בצורה מכבדת וחברית, בדיוק כפי שהייתי מבקשת שיתנהגו אליי, כי כל ילדה צריכה להיות חשובה לכולם!
גם אם לפעמים חברות מתבלבלות ולא יודעות מה נכון ומה לא, מה יעשה לחברה הרגשה נעימה ומה לא, ולפעמים אפילו ההורים שלנו מתבלבלים, חושבים על דברים של גדולים, כמו כמה תעלה המסיבה, שיהיה יקר להזמין הרבה ילדים ושמסיבה עולה הרבה כסף, גם להם צריך להזכיר ולהסביר שלאף אחד לא נעים לא להיות מוזמן. לאף אחד לא נעים שלא יתייחסו איליו או שיתייחסו אליו פחות ממישהו אחר, כי כולנו רוצים להרגיש שווים, כולנו רוצים להיות מוזמנים למסיבה.
