היה היתה ממלכה שקראו לה ממלכת קסם. בממלכה הזאת חיו תאומות נסיכות, לאחת מהן קוראים “מירנדה” ולשנייה “סופיה”, הן מאוד אוהבות נשפים וריקודים. לתאומות יש אח, נסיך, בשם יעקב, שאוהב לקרוא (ואני אגלה לכם סוד, הוא לא אוהב לקרוא בספריה של הארמון, אלא בספריה הציבורית).
המלך והמלכה אהבו את הממלכה שלהם יותר מכל יהלום בעולם. הם חיו בארמון שנח מעל גבעה גבוהה, מבחוץ היה עשוי יהלומים עתיקים מאוד ויקרים מאוד, הרצפה הייתה עשויה מאבן יקרה והקירות מזכוכית.
בני הממלכה חיו בבתים שעשויים מאבן לבנה יקרה. חיו בה גם יצורים חיים קסומים כמו: חדי קרן, דרקונים (לא מסוכנים, אלא כאלה ששומרים על הממלכה) ועוד המון.
כמו לכל ממלכה, היה להם אויב גדול שקראו לו “שוקובוקו” שרצה להשמיד את הממלכה.
יום אחד, כאשר התאומות רקדו, פתאום מירנדה הבחינה שאחד השיחים זז (כל הממלכה ידעה שאם השיחים זזים זה אומר ש”שוקובוקו”, האויב הגדול שלהם, בא לנסות להשמיד אותם שוב), לכן אמרה מירנדה לסופיה שצריך למהר להגיד לדרקונים להציל אותם מהאויב.
הן רצו לאזור הדרקונים, אבל הדרקונים לא היו שם, הם כאילו נעלמו כלא היו. ״מה קרה?״ שאלה סופיה ״לא יכול להיות שמישהו אחר אמר להם, כי אנחנו היינו היחידות שם״ מבטה היה מאוד מפוחד ״אני מקווה שלא באנו מאוחר והם כבר נחטפו על ידי האויב״ אמרה מירנדה. ״היי״, אמרה פתאום סופיה, ״אולי לא באנו מאוחר, אולי את זוכרת למה רקדנו קודם?” ״כן״, מירנדה אמרה, שנזכרה פתאום, ״אנחנו רקדנו, כי הגיע יום החופש לכל מי שעובד (כולם, חוץ מהמלך והמלכה, כמובן) והדרקונים כנראה חושבים שגם להם יש חופש״ אמרה סופיה. ״נכון, אז בואי נחפש אותם! אבל נצטרך להיזהר בגלל שוקובוקו״. “בואי נצא לדרך״, אמרה מירנדה.
״רגע, שכחת משהו, נכון שאמא אמרה, שאם קורה דבר כזה צריך להביא איתנו את הנסיך, שבטח עכשיו קורא, ולהביא את הצבא של הממלכה״, ״נכון״ מירנדה אמרה ״קדימה, צריך למהר לספרייה!״.
מירנדה וסופיה מיהרו לספרייה ומצאו את הנסיך כמו שחשבו, באמצע הקריאה. צעקו לו (ללא נשימה, כי לקח להן המון זמן מאז שראו את השיחים זזים) ״בא מהר! שוקובוקו בה לנסות להשמיד אותנו שוב, והיום, כמו שאתה יודע, הוא יום חופש לכל העובדים!״. ״תרגעו״, אמר להם הנסיך, ״לא, בואו מהר לשכנים שלנו, הצבא” הם התחילו לרוץ לעבר הצבא.
עד מהרה כולם היו באזור השיחים. הנסיכות איחלו להם בהצלחה והלכו משם. הנסיך הלך לחפש את הדרקונים שיבואו לעזרה. לאחר 3 דקות, הנסיך מצא את הדרקונים צופים בסרט, ״אוי ואווי״ חשב ״קשה מאוד להגיד להם להפסיק לצפות כעת, כי הם לא מרשים לכבות את הטלוויזיה״. בכל זאת ניסה וצעק: ״דרקונים, צריך לכבות את הטלוויזיה! זה מקרה חרום! שוקובוקו בא שוב״ הדרקונים נבהלו, כיבו את הטלויזיה מיד ורצו לעזור לצבא.
אחרי שעתיים של מלחמה, הדרקונים והצבא ניצחו שוב את שוקובוקו, וחגגו מסיבת ניצחון .
על השולחנות היו כל מיני סוגים של ממתקי הממלכה (כאלו שהממלכה הכינה ויצרה, שרק בני הממלכה אהבו).
כולם אכלו, רקדו ושרו, כולם היו שמחים. מהצד עמד הנסיך והיה כל כך מאושר שהדרקונים שמעו בקולו. גם הנסיכות היו כל כך מאושרות שהצליחו במשימה בזכות שהקשיבו בקול אימם, המלכה.
