מלחמת שלג [סיפור דמיוני]
שלום קוראים לי משה, לפני בערך חצי שנה ירד שלג [אני גר בי-ם]
יצאתי מביתי ודפקתי על הדלת של חיים חברי, [אנחנו דלת מול דלת] כשהוא פתח שאלתי אותו אתה רוצה לרדת איתי לשחק בשלג? הוא ענה לי: לא ידעתי שיורד שלג אבל אני אשמח לבוא אתך, רק שואל את אמא שלי ובא. כשירדנו פגשנו את חברנו מהכיתה יצחק, חיים שאל אותו: רוצה לשחק אתנו? באתי בשביל לקרוא לכם לשחק בשלג, ענה יצחק, שלושתנו צחקנו. קבענו שמי שנכנע בגלל שנזרקו עליו הרבה כדורים יוצא מהמשחק, התחלנו לשחק, זרקנו הרבה כדורי שלג ואף אחד לא נכנע, לפתע ראיתי כדור שלג גדול, הרמתי אותו וראיתי שכתוב עליו “עב”, זרקתי אותו לעבר יצחק, גם יצחק זרק לעברי כדור שלג. שתי הכדורים התחברו ו… נהיתה מערבולת, זה היה נראה כאילו כל הרחוב התהפך או שבעצם הוא באמת נהפך, לא יודע בעצם. לדעתי הגענו לנגב, לדעת יצחק וחיים הגענו למדבר סהרה. לאחר הדיונים איפה אנחנו, ניסינו להבין איך הגענו לכאן, יצחק אמר שעל הכדור שלג שהוא זרק היה כתוב את האות “ר” ואני אמרתי שעל הכדור שלג שאני זרקתי היה כתוב האותיות “עב”. חיים נראה חושב, ואז הוא צעק “עבר”, לפתע ראינו מישהו שנראה כמו חייל רומאי, הוא צעק לעבר חיים: “מה אמרת?” חיים ענה לו מפוחד כולו: עבר. מה זה? הוא שאל, באתי להסביר לו, אבל הוא לא נתן לי זמן, וגרר את כולנו לכלא. בתא היה כבר אסיר אחד, יצחק שאל אותו: באיזה שנה אנחנו? הוא ענה, 256 לספירה של הנוצרים. אתה יהודי?? שאלתי בתדהמה. הוא ענה חלושות כן. לאחר מכן הגיע סוהר ולקח את האסיר היהודי ואת חיים [כנראה בגלל שהוא אמר את המילה “עבר”]. נבהלנו ממש, אמרתי לחיים שה’ איתו ואין לו מה לפחד, זה מה שהצלחתי להוציא מהפה שלי באותם רגעי לחץ, לאחר כמה דקות חזר הסוהר עם חיים ביד ודחף אותו לתוך התא שלנו, שאלנו אותו מה קרה? הוא ענה די מבוהל: הוא לקח אותנו לאיש שנראה כמו מפקד הכלא, הוא אמר לסוהר את הילד תחזיר לתא ואותו [האסיר היהודי] תשאיר אצלי, אחרי זה הוא אמר משהו שלא כל כך הבנתי. טוב אז אנחנו תקועים פה בשנת 256 לספירה של הנוצרים, בלי שאף אחד מבני משפחתנו ידע על כך ובלי שום יכולת לחזור , או שכן ואנחנו לא יודעים מהי, סיכם יצחק בקול עגום. לפתע נפתחה הדלת והאסיר היהודי נזרק לתוך התא ואמר בקול חלוש: שהייתי בחדר של מפקד הכלא, ראית בארון צדדי שני כדורי שלג שלא נמסו, על אחד היה כתוב האותיות “ה, ו” ועל השני “ו, ה”, אולי זה קשור אליכם? ראינו את חיים חושב במהירות ואז הוא לחש: הווה! שנינו הבנו במהירות למה הוא מתכוון. כשהאסיר היהודי נרדם תכננו איך לקבל את הכדורים, פתאום עלה בראשי רעיון מדהים, כשנגיע לחדר נסתיר את יצחק והוא יגנוב את הכדורים. אחרי שספרתי להם את הרעיון, נרדמנו. כשהתעוררנו, הגיע הסוהר וצרח עלינו: בואו! הגענו לחדר המפקד, החבאנו את יצחק מאחורי גבנו והוא גנב את הכדורים, נשארנו שם כמה דקות ואז הסוהר החזיר אותנו, חברנו את שני הכדורים, ולפתע היתה מערבולת וחזרנו לשלג שלנו הנחמד והכיפי. עלינו לבית שלי ושתינו שוקו חם.
כתב: יהל יצחק גאון
