ב”ה
כשמדברים על מלחמת העולם השניה, תמונת השואה שהייתה באירופה מצטיירת לכולם בראש, לי מצטיירת תמונה שונה, תמונה של היהודים שנלחמו בצבא האדום נגד גרמניה, של היהודים שנלחמו למען אחיהם.
במלחמת העולם השניה, העולם כולו היה סוער, שמועות רבות התרוצצו, אנשים דאגו לקרוביהם וארצות שכנות אירחו פליטים שברחו מאימת השואה.
סבי גבריאל לבייב ז”ל התגורר אז בסמרקנד, הוא היה נשוי שנה והוא וסבתי חבקו כבר תינוקת קטנה, יום אחד כשיצא לעבודתו, ניגשו שוטרים ולקחו אותו להילחם נגד הנאצים. סבי לא היה אמור להתגייס, אך הוא נשלח במקום עשיר ששיחד את השוטרים, ששמו היה גבריאל כמו סבי, השוטרים לקחו את השוחד ומהרו לארוב איש אחר בשם גבריאל- ונתקלו בסבי.
במשך המלחמה סבי הקפיד לשמור על כל המצוות קלה כבחמורה, את קופסאות הבשר שהיה מקבל היה מחליף בפרוסת לחם יבשה, ולפעמים גם את זה הוא לא היה מצליח להשיג והוא היה נשאר רעב למשך ימים ארוכים.
בעיצומה של המלחמה כשהוא נמצא עם חבריו לפלוגה בתוך המחנה, נשמעו הפגזות רבות מעל ראשיהם- אלו היו הגרמנים ימ”ש. הגרמנים עלו על המחנה ופיצצו את כולו ובנס סבי שספג שבעה כדורים בגופו (!) וכמה יחידים מאנשי הפלוגה לא נהרגו, ובמשך יומיים ללא אוכל ומים ובייסורים עצומים הגרמנים הגיעו לעשות ‘וידוא הריגה’ ובשביל שלא יהרגו אותם סבי וחבריו גררו את עצמם בכוחות מועטים לבורות שנוצרו מההפגזות ומעליהם שמו את גופות חבריהם, ה’וידוא’ עבר, והגרמנים הלכו ורק לאחר כמה ימים תמימים ללא אוכל, ולאחר מכן גם ללא מים, הצבא האדום הגיע ולקחו אותו לבית הרפואה הצבאי, סבי מספר שהוא זכר איך מניחים אותו במיטה, מביאים לו מים ומשם לא זכר דבר.
לאחר ההשתקמות שלקחה לו חצי שנה הוא חזר למלחמה כשהוא צולע באחת מרגליו והמשיך להילחם עד (כמעט) סוף המלחמה. כשעמדו להשתחרר הוא ו2 מחבריו עמדו ליד הגבול, וחבריו אמרו לסבי שייברח איתם אל מחוץ לגבול כי אחר כך לא יוכל לעשות זאת (זה היה בזמן מסך הברזל), סבי סירב כי אמר שיש לו משפחה שמחכה לו בבית וחבריו ברחו בלעדיו. דקות אחדות לאחר שחצו את הגבול הוא שמע 2 יריות והבין שאיבד שוב את חבריו למלחמה.
לאחר הרבה מאוד זמן הוא חזר לביתו צולע בשתי רגליו, הוא מצא ברכבת קרוב משפחה, והוא קרא לאשתו ולהוריו והודיע להם שגבריאל חי! המשפחה לא האמינו לו ולאחר שהפציר ושכנע הם באו לתחנת הרכבת ושם הוא פגש את אשתו ואת בתו הקטנה שכבר הספיקה לגדול, ובכך נפתרה השאלה האם הוא שרד את המלחמה או לא.
סוף דבר, סבי גבריאל ואשתו הביאו לעולם עוד 8 ילדים והצליח להגשים את חלומו, עלה לארץ ישראל עם תשעת ילדיו והמשיך אחריו שושלת גדולה ומפוארת למשפחה.
את הסיפור אני שמעתי מפי של סבי מוטי- בנו של גבריאל, הוא סיפר שכל פעם שאביו היה מספר את הסיפור הוא היה מתמלא בדמעות וכל האחים היו יושבים מסביבו ומקשיבים בהשתוקקות רבה לסיפור כל פעם מחדש.
