שלום ילדים קוראים לי מלכה אני רוצה לספר לכם על מלחמת העולם השנייה. אתם בטח לא יודעות מזה מלחמה אני הייתי במלחמת העולם השנייה. זה קרה ביום חמישי כ”ט חשוון הייתי בת 10וחצי : חזרתי הביתה אחרי הלימודים הייתי באמצע המשימות הלימודיות שהוטלו עליי בבית הספר. שמעתי יריות מכיוון החלון ודפיקות חזקות נשמעו מכיוון הדלת הרגשתי פחד ואי ודאות :לא הבנתי כלום רצתי אל הדלת. בפתח עמד איש לבוש מדים ושאל: אבא שלך בבית? כן עניתי הוא ביקש שאקרא לו. קראתי לאבא. אבא ראה מי בדלת .לבש את המדים, אמר לנו שלום ויצא. מאז אותו רגע לא ראיתי אותו יותר. מאוחר יותר , פינו אותנו כי היינו ממש קרובים לשדה הקרב .פונינו אל מקום ישן ומוזנח וישנו על קש זה ממש לא היה נוח. גרנו ברוסיה 11 שנים.
אבא היה בן 30 בדיוק כשהמלחמה התחילה .
אמא דאגה לי מאוד בכול התקופה לדוגמה :שלא אתחבר עם חברים רעים ועוד דברים כי היו ילדים רעים’ . בעזרת השם זכיתי להקים בית נאמן בישראל נולדו לי ארבעה ילדים וילדות חמודים וחמודות אני כבר בת 40 זה קרה ליפני 30 שנים מאז כול יום שאני מתעוררת אני מודה להשם שנתן לי לחיות עד יום זה לא ברור מאליו כול יום זה מתנה יש אנשים שמבזבזים את החיים שלהם על שטויות [ לדוגמה :להשתכר וכדומה ] לפעמים אנחנו שוכחים שכול יום זה מתנה מבורא עולם .
סיפרתי לילדים שלי את סיפורי הם התרגשו מאוד וגם אני התרגשתי עד דמעות . vvvvv
