מאת: נגה אביבי
כיתה: ג’
מחנכת: נטלי ויצמן
רכזת שפה: נעמה בר-נר
שם בי”ס: ממ”ד דרור, ירושלים
כתובת מייל: [email protected]
ישוב: ירושלים
מלחמת הדבורים
היה היתה בחווה לא רחוקה כוורת. עם גיבור אמיץ ששמו סופר-דְּבֵר. הוא שלט בכוורת והוא שלט ב160 דְּבוֹרִים! ביום אחד הגיעו הַדַּבּוּרִים והם לקחו המון המון צוף! ואחר כך שהם הלכו. כל הדבורות בנו חומה מן הפרחים. המון פרחים. ופתאם באמצע הבניה הַדַּבּוּרִים הגיעו שוב. ושוב לקחו צוף, אז סופר-דְּבֵר גייס צבא גדול.
וכמובן סופר-דְּבֵר היה המנהיג. הַדְּבוֹרִים חיכו ימים ולילות. הַדַּבּוּרִים הגיעו. והַדְּבוֹרִים באו להילחם ובום! הַדְּבוֹרִים מנצחים! והשוטרים שהם הצירעות שמו את כול הַדַּבּוּרִים בכלא.
וראש הממשלה פרפרנליוס הכריז בזאת שהצבא יקבל כמות ענקית של צוף וסופר-דְּבֵר קיבל גביע ענק! ובתוכו סופר-דְּבֵר סם צוף.
כעבור שנה סופר-דְּבֵר מצא דבורה יפה וחמודה. סופר-דְּבֵר התחתן. הוא גידל ילד והילד קיבל שם שהוא דבירוני והוא גדל להיות סופר דבורה.
פרק שני
תחשבו אם אתם הייתם צריכים להציל את הבית אך הייתם מצילים אותו?
זה הילד!
כשהילד הפך לגיבור, החגבים הגיעו והם לקחו המון פרחים אז סופר דבירוני אמר לצבא לתקוף אבל החגבים היו חזקים מאוד. אז סופר דבירוני פנה אל סופר-דְּבֵר ושאל מה לעשות. וסופר-דְּבֵר ענה אני לא יודע. אין לי כבר רעיונות. אז סופר דבירוני חשב ואז אזרח עף ואישר לסופר דבירוני ואמר שהכוורת עומדת ליפול! סופר דבירוני היה בלחץ והוא לא ידע מה לעשות אז הוא אמר לפנות את הכוורת אבל כול החגבים היו בחוץ. אז כולם הלכו ליציאה האחורית והם הלכו למקלטים וגם סופר-דְּבֵר הלך למקלט ובסוף כשכולם במקלט גם סופר דבירוני הלך למקלט.
ושם סופר דבירוני חשב וגם הוא היה בלחץ כי גם הוא חשב על איפה הם יגורו אם הכוורת תיהרס .
הינה הכוורת לפני שנהרסה.
ופתאום צץ רעיון במוחו של דבירוני.
הוא חשב אם נתחפש כמו חגבים ונתנהג כמו חגבים נוכל לעשות כאילו אנחנו מבקשים לעזוב וזה מה שכול הדְּבוֹרִים עשו. רק שהחגבים היו חייבים לעזוב בגלל שראש הממשלה אמר שיעזבו ולא
יחזרו לעולם וסופר דבירוני קבל המון צוף .
