הסיפור שלנו מתחיל לפני שנים רבות בארץ רחוקה בבית קטן בקצה היער. בבית הקטן גר גמדון קטן ששמו בומבדיל. לגמדון היה פרצוף עגלגל ומשקפיים מונחים על אפו הקטן והמחודד, עיניו היו עגולות בצבע חום סגול. בומבדיל היה בן 308 לא פחות ולא יותר! השבט של הגמדונים היה חביב על בני האדם ובני האדם היו חביבים על הגמדונים.
יום אחד קם איש שאף אחד לא הכיר והתחיל לפרסם שקרים נוראים על הגמדונים. האיש מאז ומעולם שנא את הגמדונים וכל השנאה הזאת בגלל מה שקרה בטעות עם אבא שלו לפני 24 שנים.
מה קרה אז, אתם שואלים? אבא של האיש היה בן אדם אלכוהוליסט שנכנס כל היום לפונדקים ושתה כל היום. אבל יום אחד הוא עבר כל גבול ובעל הפונדק (שהיה במקרה בומבדיל שלנו) אמר לו לפני כולם לצאת מהפונדק כי הוא מפריע לכולם, האיש שלנו, שהיה אז ילד ראה הכול מהצד והתחיל לרחוש שנאה לגמדונים. ועכשיו כשאתם יודעים מה קרה נחזור להווה, אז הילד שעכשיו כבר לא ילד, התחיל מלחמה. בהתחלה היא הייתה מלחמה בדיבורים ורכילויות אבל אחרי זה כבר התחיל להיות רציני, הפגנות ויחס נחות כלפי הגמדונים. בסוף הגמדונים החליטו להפסיק לשתוק ויצאו למלחמה אמתית. רק גמדון אחד נשאר בבית, הגמדון שלנו בומבדיל שהבין בינתיים למה זה קרה הרי הוא היה המוכר בפונדק! הוא החליט לעשות מעשה ולפייס את אותו האיש שהתחיל את המלחמה. הוא הלך לביתו והזמין אותו לכוס תה. כשהם שתו את התה הוא הבהיר לו שאין לו מה לפתוח מלחמה על מה שגמדון אחד עשה, ושאבא שלו בכלל לא נעלב שהוא גרש אותו מהפונדק כי הוא היה שיכור. האיש הבין הכל והורה לאנשים להפסיק את המלחמה. והכל בא על מקומו בשלום.
