מלחמת האליום

אי שם ישנו עולם קסום ומיוחד במינו, עולם האליום ובארץ האלבין-דייל גרו האלפים.

אתם בטח שואלים את עצמכם- מי הם האלפים? ובכן האלפים הם יצורים בגובה  2 מטר ויותר. בעלי אוזניים משולשות וחדות, עורם בצבע לבן ויש להם ארבע אצבעות בכל יד. לכל אלף יש כוח מסוים, כל אלף שולט בתחום אחד- צל, אש, מים, אדמה, אור ואהבה.

האלפים גרו להם בשקט ובנחת בארצם השקטה. אך כל זה הופר ביום אחד כשלפתע הגיעו הגובלנים!!!

הגובלנים הם יצורים שמנים ומכוערים, בגובה 60 עד שבעים ס”מ. הגובלנים בעלי עור ירוק ומאוד מגעיל, אוזניים משולשות ושש אצבעות בכל יד. הגובלנים תמיד מנסים להשתלט על האליום.

לפני חודשיים הגובלנים הצליחו לחדור לעולמנו, והפכו אותו למקום קודר ומפחיד, ללא צבעים. הם חוטפים את האלפים ושואבים מהם את הכוח וזה משפיע על האליום כולו.

שמי פניקס, אני בן 17 ואני  אלף הצל מארץ האלבין דייל.

יום אחד אבי העיר אותי לבית הספר ולפתע שמעתי את אמי צורחת- “גווווווו”

נבהלתי וקפצתי ממיטתי, ירדתי במהירות וראיתי גובלן חוטף את אמי.

התחלתי לרוץ לכיוון היער, היער פתאום נראה לי שחור ומפחיד, נלקחו ממנו כל הצבעים. רצתי ורצתי ולא הסתכלתי לאחור, פחדתי ממש. תהיתי מה עם אמא? היכן אבא? לא הפסקתי לרוץ ואחרי כמה דקות ארוכות של ריצה התחלתי להתעייף ולפתע ראיתי דמות מתקרבת.

הייתה זו אלפית בשם מיאה. מיאה הסבירה כי היא בודקת אם יש פולשים ביער?

“הגעתי ליער לאחר שברחתי כי גובלנים הגיעו לבתים שלנו, הם חטפו את אמא שלי…. אני אלף הצל ולא ידעתי מה לעשות” אמרתי.

מיאה הזמינה אותי לביתה לאכול ולנוח אחרי הבריחה שלי… הרגשתי פתאום כמה הייתי רעב אחרי שרצתי ואכלתי בתיאבון.

לאחר כשעתיים באה אליי מיאה עם ספר בידה ואמרה כי היא יודעת איך עלינו להציל את האליום.

“אנו צריכים למצוא את הילד עם ששת הכוחות והוא יעזור לנו!” אמרה מיאה.

“והיכן הוא נמצא?” שאלתי.

אמרה מיאה- “יש לי מפה, הבית שלו נמצא ביער ממערב לבית שלי. קדימה! זה יהיה המסע שלנו להצלת האליום!”

רצנו ביער שעה ארוכה, ובקצהו ראינו קיר ענקי. דפקנו עליו ולפתע הופיע אלף מיוחד… שמו היה מייקל.

אמרה מיאה- “שלום לך מייקל, אנחנו מחפשים את ילד הששת- בעל ששת הכוחות, אנו רוצים להציל את האליום והוא האפשרות היחידה שנותרה לנו. אתה יודע איפה הוא?”

“כן” אמר מייקל והתמהמה בתשובתו… “אני הוא ילד הששת” .

“מה??????” מיאה ואני אמרנו ביחד!

“כן, אני הכי טוב באש ומים…אבל יש לי עוד כשרונות” אמר מייקל.

בעודנו מדברים, שמענו רעש חזק וראינו את הצבא הענק של הגובלנים מתקדם לעברנו, ובראשם מלך הגובלנים- עם מראה מחריד ירוק ושיניים צהובות.

מייד אמרתי “פרו קוסמו” ונהייתה אשליה של דרגונים, מיאה אמרה “קול מניס” ותהום ענקית נפערה. חצי מצבא הגובלנים רץ אחרי האשליה שעשיתי ישר לתוך התהום העמוקה.

מייקל עשה קירות ענקיים מאש עוצמתית שהגנה עלינו וכל גובלן שניסה לעבור  נשרף.

לאחר דקות ארוכות של לחימה, לפתע היער שהיה נראה כה חשוך ומפחיד, התחיל לקבל צבעים יפים. הבנו שהגובלנים נסוגו והמצב חוזר לאט לקדמותו, האליום ניצל!!!

 חזרתי לביתי, שם מצאתי את אבא ואמא שמחים ומאושרים. תהיתי לעצמי האם הגובלנים יחזרו בעתיד, מי יודע? לעת עתה האליום שלנו בטוח.

ואם הם ישובו… אנחנו נהיה מוכנים!!!

 

 

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »