מכחולינה הציירת המופלאה
אביגיל קריטי ד’2
היה הייתה פעם בארץ רחוקה רחוקה ילדה ושמה מכחולינה. היא הייתה ילדה מאוד מיוחדת, היה לה שיער בלונדיני מהמם, היו לה לחיים ורודות בהירות, עיניים כחולות מושלמות והכי חשוב זוג גומות חמודות. היא הייתה ילדה טובה עם לב רחב. היא למדה בבית הספר רקפת, היא לא אהבה בכלל את כל השיעורים, מתמטיקה, עברית, מדעים, ספורט (במיוחד את הריצות), ואת כל השאר, אבל היא אהבה במיוחד את שיעור אומנות. היא אמרה לעצמה שיום אחד היא תהיה ציירת מפורסמת. כשהיא הגיעה לבית שלה אחרי בית הספר אז במקום לעשות שיעורי בית היא הלכה לחדר שלה, לקחה את המכחול הכחול שלה ואמרה לעצמה “מה אני אצייר היום?” היא חשבה וחשבה ולבסוף החליטה שהיא תצייר רקפות על שם בית הספר שלה.
למחרת, מכחולינה התהלכה במסדרונות בית הספר עם מחברת הציורים שלה ולפתע נתקלה במורה לאומנות, המחברת נפלה פתוחה מידה ומכחולינה הרימה מיד את המחברת, המורה לאומנות אמרה לה “מכחולינה, מה זאת המחברת הזאת? – אני חייבת לראות את זה שוב”. מכחולינה הביאה לה את המחברת והמורה לאומנות כל כך התפעלה ממנה ואמרה לה “את ציירת את זה?” ומכחולינה ענתה לה “כן”. המורה אמרה למכחולינה שהיא כל כך מוכשרת ושלחברה שלה שהיא ציירת מפורסמת מאוד שקוראים לה נועה גרינברג והיא מקיימת את התערוכה שלה מחר בתל אביב. מכחולינה שמחה כל כך אבל היא שאלה את המורה לאומנות אם יש מחר בית ספר והמורה אמרה לה שאין כי יש חופשת חנוכה ובזמן שהן ממשיכות לשוחח פתאום הצלצול קטע את שיחתן. זה היה הצלצול כדי ללכת הביתה, מכחולינה אמרה למורה להתראות ורצה מהר הביתה, אמא שלה חיכתה לה באוטו וכשמכחולינה נכנסה לאוטו היא ישר סיפרה לאמא שלה על התערוכה ועל נועה גרינברג והיא שאלה אותה אם היא יכולה ללכת ואמא שלה כמובן הרשתה לה. הן הגיעו הביתה, מכחולינה אכלה את ארוחת הצהריים שלה ורצה לחדר והתחילה לצייר עוד ציורים. היא ציירה קערה עם פירות, היא גם ציירה חנוכייה עם נרות כשלפתע נשמע צלצול מהטלפון של אמא של מכחולינה ואמא של מכחולינה ענתה ומי שדיברה עם אמא של מכחולינה היא המורה לאומנות והיא אמרה לאמא של מכחולינה שתגיד למכחולינה שהתערוכה בשעה 8 בבוקר ושנועה תשמח לקבל את הציורים שלה לתערוכה. כשאמא של מכחולינה בישרה לה את הבשורה מכחולינה כל כך שמחה שהיא קפצה על המיטה. עבר הזמן, הגיע הערב, ומכחולינה אכלה ארוחת ערב, צחצחה שיניים, עלתה למיטה, ונרדמה תוך כמה שניות. למחרת, היא קמה בשעה 6 בבוקר, היא רצה לצחצח שיניים, והתרגשה כל כך, היא העירה את אמא שלה, ואמא שלה קמה, צחצחה שיניים, והביאה למכחולינה בגדים, וגם אמא של מכחולינה התלבשה. מכחולינה לקחה את כל הציורים שלה והן יצאו מהבית.
הן הגיעו בשעה 8 ודקה, הן הלכו לעבר התערוכה ושם חיכו להן המורה לאומנות ונועה, מכחולינה הראתה לנועה את הציורים שלה ונועה אמרה למכחולינה שהיא מציירת כל כך יפה והיא אפילו פינתה מקום ליד כל הציורים שלה וכתבה: “הציורים של מכחולינה”, היא שאלה אותה אם היא רוצה לעבוד איתה וביחד הן יציירו את כל הציורים, מכחולינה הסכימה והיא שאלה את אמא שלה אם היא מרשה לה בכלל ואמא שלה מיד הסכימה. כשנגמרה התערוכה מכחולינה ונועה החלו לצייר את הלהיט הבא.
הסוף.
