מי שהצילה את חיי

הי קוראים לי איתן אני בן 11 ואני גר בלונדון בגלל שההורים שלי לפני שנה קיבלו הצעה ללכת למשלחת רפואית ללונדון למרות שיש לנו בית גדול ומלא מה לעשות ,אני תמיד משועמם כי אין לי חברים כל מי שבכיתה שלי מתעלם ממני אני כאילו אוויר .היום דריה ילדה מהכיתה שאלה אם זה מתאים לי שנקבע היום. אני יודע למה היא רוצה בגלל שאני עשיר זאת אומרת ההורים שלי עשירים אבל הסכמתי כי מה אני לא אעשה כדי שיהיו לי חברים היא באה אלי ושאלה אותי מה אפשר לעשות עניתי לה “אפשר לשחק לצפות בתוכנית טלוויזיה אפשר לקרוא” היא אמרה שבא לה לצפות בתוכנית טלוויזיה בסוף היא החליטה שרואים סרט משעמם על אי של פיות שחייזרים פולשים לשם אחרי זה  היא רצתה שאני אעשה לה סיור בבית שלי זה נמשך נצח וכל משהו שאמרתי (נגיד “הנה החצר”) היא אמרה ואוו ,וזה היה משעמם שמחתי שהיא. הלכה כשאבא ואמא חזרו ב-8 בערב הם אמרו לי ללכת לסופרמרקט כדי לעשות קניות ועל הדרך הם אישרו לי לקנות ממתקשוקולד  קפצתי לסופר עם רשימה ארוכה של מוצרים חזרתי ב-9 בלילה עייף ומותש עם שוקולד וקניות ביד הלכתי להתקלח ולישון למחרת בבוקר קמתי עם פתק על השולחן “היינו צריכים לצאת לניתוח חירום יש לך אוכל על השיש בגדים על הספה אתה יכול לקחת מהמקרר איזה פינוק קטן(אל תשכח לקחת את הטלפון ) יום מוצלח אבא ואמא” התארגנתי לקחתי מהמקרר שוקולד קטן ויצאתי לבית ספר באמצע הדרך אני קלטתי שדריה מחכה לי מחוץ לבית הספר שאלתי אותה למה את מחכה לי הרי אף אחד לא חבר שלי היא ענתה לי אז אני אהיה החברה הראשונה שלך לא התלהבתי מהרעיון אבל אמרתי בסדר דריה היא דווקא ילדה די מקובלת אז לא היה לי איכפת להיות חבר שלה אבל היא קצת חופרת אז יש בעיה. כשחזרתי מבית הספר הרחוב היה ריק לא הבנתי מה קרה לרגע חשבתי ששבת כל החנויות היו סגורות פתאום מתחת למכונית אחת לחשה לי אישה יחסית זקנה “שומע? לפני רגע הייתה מתקפה של חיילים מהצבא הצרפתי בוא תתחבא איתי מתחת למכונית הזאת” באמת? שאלתי אותה היא ענתה לי “בסוף הרחוב יש אחד שמתקדם לעברינו” ניסיתי להתחבא מתחת למכונית אבל התיק עצר אותי ניסיתי כמה פעמים החייל התקרב פתאום הוא שלף רובה וטען אותו הוא בא לירות אבל האישה ההיא משום מקום באה והגנה עלי וחטפה שני כדורים לבטן היא נפלה ואז החייל ירה גם בי. התעוררתי בבית חולים כשההורים שלי לידי וכשהם ראו שהתעוררתי הם התחילו לחבק אותי ולנשק אותי בחיים לא קיבלתי מהם כל כך הרבה תשומת לב. פתאום נזכרתי במקרה שקרה לי ולא זכרתי מי הייתה אותה ההיא שהצילה אותי ניסיתי להיזכר בכל הכוח אבל לא הצלחתי שאלתי את אבא ואמא אם היה עוד מישהו שפונה לבית חולים אמא ענתה לי “כן הייתה עוד מישהי זקנה שחטפה שני כדורים לבטן” שאלתי אותה איך היא נראית אבל אמא אמרה שהיא לא יודעת החלטתי ללכת לחפש אותה שאלתי רופא אחד והוא ענה לי שהבוקר קבעו את מותה. הייתי ממש עצוב אחרי הכל היא מי שהצילה את חיי.