מילים שנותנות כוח

ביום שני אחד חזרה הדסה מהלימודים הביתה,.באותו יום אמא חזרה מאוחר מהעבודה, נחמי אחותה הגדולה עוד לא החזירה את אחיה הקטנים הביתה..
כשהגיעה הדסה הביתה ראתה שהבית נורא מבולגן והבינה שאמא יצאה
בחיפזון ולא הספיקה לסדר אותו.
היו שאריות של ארוחת הבוקר, המגבת הייתה מושלכת בצד והמגירות
הציצו דברים שהכניסו אותם לא תמיד למקום הנכון.
הדסה חשבה, כשאימא תחזור מהעבודה נורא עיפה היא תצטרך קודם
לסדר את המטבח.
ואז עלה בדעתה רעיון. אני אסדר את המטבח לפני שאמא תחזור
מהעבודה היא תראה שהמטבח מסודר ותשמח מאוד ותשבח אותי .
הדסה התחילה לסדר את המטבח בהתלהבות, את המגבות בארון, את
הצלחות בכיור, את השאריות לפח. שסיימה לסדר הדסה את המטבח
חזרה לחדרה, אך, כשאמא חזרה הביתה עם אחיה היה רעש ולא נשאר
הרבה מהסדר שהדסה עשתה, אמא דברה בטלפון ונחמי אמרה לאמא
משהו חשוב האחיה היו צריכים לאכול מהר ולחזור לחיידר.
ואמא לא אמרה להדסה מלה טובה אחת, הדסה היתה מאוד עצובה
שאמא לא אמרה לה כלום על כך שסדרה את המטבח, אחרי הארוחה
הדסה שמרה על אחיה הקטנים, הדסה חשבה לעצמה אולי אמא חשבה
שנחמי סידרה את המטבח, אולי אמא לא שמה לב שסידרתי את המטבח
בנתיים אני אגיד לעצמי מילים טובות. אני חרוצה. אני אוהבת לעזור. אני
עושה מעשים טובים. וההרגשה הנעימה החלה לחזור ולפתע שמעה
הדסה את הקול של אמא שאמר לה :”את לא רק חושבת על עצמך אלא גם
על אחרים ואת יודעת גם להגיד לעצמך מילים טובות שנותנות כוח”.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »