שלום, שמי שמואל, אני בכיתה ה’1, בן 11 וגר בירושלים. יומן חדש, תקשיב, היום עליתי עם משפחתי לַרֵגֶל לֶרֵגֶל הַרֵגֵל התותבת החדשה שלי. אוף. כלומר, עלינו לכותל, למרות שלא הבנתי למה אומרים “עלינו”, אבל ככה האח הגדול שלי אמר, נעם. בדרך ראיתי איש עני עם כובע מוזר. זרקתי לו מטבע, ואז הוא אמר לי כך: “איש עשה סיור בגבהי – מרומים וראה קיר עם מלא שעונים. האיש שאל מלאך שהיה שם: ‘מה זה השעון הזה?’ אמר לו המלאך: ‘זה של פלוני אלמוני. הוא שיקר רק פעמיים בחייו. (למרות שלא באמת) לכן הוא תקתק רק פעמיים’ האיש: ‘וזה?’ ענה לו המלאך: ‘זה של פלוני אלמוני. היא אף פעם לא שיקרה.(למרות שלא באמת) לכן השעון אף פעם לא תקתק’ האיש: ‘איפה של שמעון פרץ?’ המלאך: ‘הוא בחדר שלי. אני משתמש בו כמאוורר’ הבנת?” סיים האיש את הבדיחה. בעצם, כנראה הוא אומר שהשעון של שמעון פרץ מתקתק מלא, כי הוא שקרן. “חחח” אמרתי. כשהגעתי לכותל ראיתי234 אנשים. לא 235. או ש? לא משנה. פגשנו איש עם סוודר (לא יודע אם באמת היה לו),מעיל, צעיף, כפפות, מגפיים וכובע צמר. הבנו שהוא מכין את ביתו לקראת שלג. הוא אמר לנו: “מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת” הבנתי למה! יום שישי היום, שכחתי לספר לך, או שנראה לי שככה: “מי שטרח בערב שבת – יהיה עייף בשבת”. היום בכיתה, בשיעור שפה, למדנו על הפתגם הזה. המשמעות היא – מי שעובד בזמן- יהנה. אה! עכשיו הבנתי מה האיש החורפי אמר! שנכין את ביתנו ל – לא משנה. שאר היום היה רגיל, התקלחתי אכלתי, ואז – סיימתי מכל השבוע את שלושת הימים שאני רואה את שלושת הימים (לא כולל הכנרת) בתמונה שהדפסנו לפני שבת. לילה טוב, יומן. שלום! היום לא הולכים לבית הספר! ירד שלג! יצאתי לשחק בחוץ. אכלתי קצת… כשאחי התעוררו שחקנו מלחמת שלג. ואז עשינו איש שלג ענק! לאחר שהתפללנו (ביחיד), אכלנו קורנפלקס עם חלב ושוקו. אחר כך אבא שלי אמר שהיום הוא יפנק אותנו מאוד כי: “יום שלג היום!”. “עכשיו לסופר, כל אחד יבחר ממתק” אבי בחר עוגיות עם קרם ברולה, אמי בחרה שוקולד “מילקה”, אחותי בחרה “קינדר בואנו”, אחי הגדול בחר “דוריטוס” גדול חריף אש, אני בחרתי “Mankeniek” (מנקנייק), אחותי הקטנה בחרה “במבה אדומה”, והבאנו לאחי התינוק “מחית תפוחי עץ”. בצהריים המשכנו לשחק בשלג, ואז סדרנו את ביתנו. אחרי מנחה (ביחיד) אכלנו “חומוס אליהו” ושוקו חם. עכשיו אל תגיד: “מה?! שוקו גם בבוקר וגם בערב?!” הפעם זה עם
מרשמלו! וגם אבי אמר שהיום הוא יפנק אותנו! וגם לא אכלנו ארוחת צהרים. טוב, אני צריך ללכת לישון. ביי!
