מטר בפארק

בשעות הבוקר ביום חמישי, דניאלה קמה מהמיטה והתארגנה.
היא לבשה שמלה נאה ונעלים נאות והיא השתוקקה ללכת לפארק עם ליאור, הידידה הכי טובה שלה.
דניאלה אמרה לאמא: “אמא, אנא תרשי לי לקרוא לליאור לשחק איתי בפארק”
אמא אמרה לדניאלה: “ברור שכן”.
דניאלה הלכה לקרוא לליאור לשחק בפארק.
כשהגיעה דניאלה, היא דפקה בדלת וליאור פתחה את הדלת.
דניאלה שאלה את ליאור אם היא רוצה לבוא לשחק איתה בפארק.
ליאור אמרה: “בוודאי”
ליאור ודניאלה הלכו יחד לפארק ושיחקו ביחד.
ליאור אמרה לדניאלה: “תראי! יורדות טיפות קטנות”
דניאלה אמרה: “אז אולי נחזור הבייתה?”
ליאור אמרה: “לא כדאי, זה רק טיפות קטנות” ודניאלה וליאור נשארו לשחק בפארק.
פתאום, התחיל מטר חזק מאוד, דניאלה וליאור נרטבו, והן לא ידעו מה לעשות.
ואז ליאור אמרה: “בואי נלך לקחת מטריה”
דניאלה וליאור הלכו לקחת מטריה.
כשהן הגיעו לבית, הן לקחו מטריה, וחזרו לפארק, והן שיחקו בהנאה ובשמחה יחד בפארק.
לאחר מכן, התחיל להחשיך.
ליאור אמרה: “אולי נחזור הבייתה?” ודניאלה אמרה: “הבית שלי קרוב יותר, אז אולי תישני אצלי?” ליאור אמרה: “זה רעיון מעולה!” ואז ליאור ודניאלה הלכו יחד.
עבר זמן מה, וליאור הייתה צריכה לחזור הבייתה, והיא אמרה לדניאלה: “אני צריכה לחזור ביתה” ואז ליאור הלכה לבית שלה, והיה סיפרה לאמא שלה כמה כיף היה לה, ואז אמא שלה חיבקה אותה ואמרה לה שהיה התגעגעה אליה כל כך.