מחפשים את אבן החן המקורית

בלילה גשום באמצע פברואר ,משטרת ישראל, קראה לאנשים רמי דרג לפגישה סודית.
התגלה שאבן החן הידועה של האציל היווני היהודי המפורסם, אדווארדו כהן, שנפטר לפני
60 שנה, היתה בעצם מזוייפת ורצו לגלות היכן המקורית.
הם חיפשו מתנדב שמוכן לעזור להם בחיפוש. נועה היתה בלשית ילידת יוון, ושמעה על
האציל רבות בילדותה. לכן היא רצתה להצטרף לחיפוש.
שבוע לאחר הפגישה קיבלה נועה הודעה לפגוש את מפכ״ל המשטרה בבית קפה ברחוב
הפלמ״ח בשעה תשע בערב. נועה התארגנה לצאת לבית הקפה והגיעה בזמן. יצאה נועה
מהמכונית ונכנסה לבית הקפה. אף אחד לא היה שם. נועה חיכתה שם 10 דקות ופתאום
נכנס אדם בערך בן ארבעים ושלוש עם זקן קצר ועיניים כחולות. היה זה מפכ״ל המשטרה!
הוא ישב מולה והוציא טאבלט. הטאבלט נדלק. ראתה נועה נקודה אדומה במפה על גבי
יוון.
״אתה יודע היכן הם קברו את האציל היווני?״ שאלה נועה.
״לא, אבל אני יודע שהם קברו אותו ליד יוון,״ ענה לה המפכ״ל. ״אולי מי שקבר אותו לקח
את האבן? בואי נתראה מחר בבוקר ונדבר על זה כי כבר מאוחר.״
שניהם יצאו מבית הקפה ונפרדו. נועה הלכה למכוניתה ונהגה הביתה. כשהגיעה נועה
הביתה היא פתחה מפה ומחשב והתחילה לחקור באילו מדינות סביב יוון עלול האציל להיות
קבור. השכימה נועה וראתה שהיא נרדמה על המקדלת ושכבר קנתה כרטיס טיסה לבוקר
ליוון!
נועה חששה משום שלא חזרה ליוון מאז ילדותה והלכה לארוז את הבגדים ואת המחשב
וכמובן את הטלפון. למחרת, טסה נועה ושכחה שהיא אמורה לפגוש את המפכ״ל בבוקר.
כשנחת המטוס ביוון נועה הזמינה מלון עם בריכה פרטית, כי למה לא? מיד נסעה נועה
לספרייה הלאומית בבירה, אתונה, שם חיפשה תמונות של קבורתו של האציל. היא ראתה
באחד הספרים את התמונה שצולמה ביום הלוויה של האציל היווני, אך התמונה לא צולמה
ביוון אלא במוקדון. היא הגדילה את התמונה לראות אם האציל ענד את אבן החן. היא ראתה
משהו שתפס לה את העין—מישהי אחרת מחזיקה את אבן החן בצד וקצת מסתירה אותה.
אבל נועה ידעה בדיוק מי זאת.
היתה זאת אמא שלה שעדיין בחיים ,בבית חולים בישראל!! כמובן היא לא הודיעה
למשטרה. היא ארזה את כל הדברים וקנתה כרטיס טיסה חזרה לארץ. למחרת טסה
לישראל וכאשר נחתה נכנסה ישר למונית לכיוון בית החולים.
כשהגיעה נועה לבניין בית החולים היא נכנסה למעלית ולחצה על הכפתור לקומה שלוש.
כשהגיעה המעלית לקומה שלוש, הדלתות נפתחו והיא יצאה מהמעלית לתוך מסדרון ארוך
וצעדה עד הסוף עד שנכנסה לחדר קטן אבל צבעוני ומואר שהיה כתוב על הדלת עשרים
ושמונה. היא ראתה את אמא שלה יושבת על מיטתה.
אמא שלה היתה בת .86 נועה התיישבה לצידה ואמרה, ״אמא יש לך אבן חן אדומה
איפשהו?״
אמא שלה הושיטה יד לתוך צוואר השמלה והוציאה שרשרת אם תליון אדום. היתה זו אבן
החן האדומה!!
״אמא״, שאלה נועה בתדהמה, ״למה לקחת מהאציל אדוורדו כהן היווני את אבן החן
האדומה בלוויה שלו?!״
אמא של נועה סיפרה לה בפעם הראשונה שבעצם אדווארדו היה אביה והם התחתנו בסתר
כי משפחתו לא אהבה אותה. לפני שהוא נפטר הוא הביא לאמא של נועה את אבן החן
וביקש ממנה לא לגלות ולשמור על האבן.
אחרי השיחה עם נועה היא הביאה לנועה את התליון עם אבן החן האדומה. נועה ענדה את
השרשרת כל ימי חייה ולא סיפרה לאדם על מה שלמדה