מחילות
פעם היו ארבעה ילדים בני חמש שהיו ביחד בגן ‘הדס’: אור, אביגיל, אמיר ורותם .
אור אהב לשחק כדורגל, אביגיל אהבה לשיר, אמיר אהב לשחק כדורסל ורותם אהבה לרקוד.
ראש החבורה שלהם היה אור, הסגנית הייתה אביגיל, המזכירה הייתה רותם ואמיר היה המפקח של החבורה.
יום אחד בהפסקה, הם תיכננו לצאת להרפתקאה חדשה. אור הציע שהם ישחקו בשודדי ים והבנות רצו לעשות הופעה. אמיר הסכים עם אור והם שיכנעו את הבנות לשחק בשודדי ים.
הבנים הכינו מפה של אוצר והבנות בינתיים אספו ציוד חפירה כדי לחפור בור ולמצוא את האוצר.
ואז הם הלכו לארגז החול והתחילו לחפור בור. חפרו וחפרו וחפרו וחפרו ובמקום למצוא אוצר הם בטעות הגיעו לגן אחר. הם הגיעו לגן ‘ערבה’, הגן השכן שלהם. הם יצאו מהבור בחצר של גן ‘ערבה’ והילדים בגן ‘ערבה’ שאלו אותם “מי אתם? מאיפה באתם?”
אור ענה להם: “אנחנו מגן הדס”
הילדים שאלו אותם: “איך הגעתם לפה?”
החבורה ענתה שהם חפרו בור בחצר של הגן שלהם ובטעות הגיעו לגן אחר.
החבורה ביקשה מהילדים בגן ‘ערבה’ שלא יספרו לגננת שלהם את מה שקרה.
הילדים הסכימו לשמור את הסוד בתנאי שייקחו אותם בבור אל גן ‘הדס’.
החבורה התייעצה. הבנות לא רצו לקחת אותם בבור והבנים אמרו שכן ייקחו אותם בבור. הם החליטו לעשות “אבן נייר ומספריים”, ואז הם אמרו שאור יעשה עם אביגיל “אבן נייר ומספריים”, ואמיר יעשה עם רותם “אבן נייר ומספריים”, ומי שמנצח עושים מה שהוא רצה.
מה שקרה זה שאביגיל ניצחה את אור ואמיר ניצח את רותם. אז אביגיל עשתה “אבן נייר ומספריים” מול אמיר ואמיר ניצח. ואז הם לקחו את ילדי גן ‘ערבה’ בבור.
היו רק כמה ילדים מגן ‘ערבה’ שרצו לבוא איתם לתוך הבור ולעבור לגן ‘הדס’. הילדים היו תום, איתי, עתי וגאיה וגם הם היו חבורה. לחבורה שלהם קראו “המגניבים”. תום אהב מירוצים, איתי ועתי אהבו כדורגל וגאיה אהבה התעמלות קרקע.
חבורת “המגניבים” הלכו איתם לתוך הבור. בזמן שהם זוחלים שמעו הילדים שהגננת של גן ‘הדס’ נמצאת בחצר, אז חבורת “המגניבים” אמרו לחבורה של גן ‘הדס’ שהם חוזרים לגן ‘ערבה’ ושהם יעברו לבד את הבור לגן ‘הדס’. לפני שניפרדו אמרו שייפגשו מחר שוב באמצע הבור, איפה שהם נפרדו בדיוק, וככה כל חבורה חזרה לגן שלה.
כשהם חזרו לגן ‘הדס’, אמר אמיר: “מצאנו את האוצר! חברים חדשים!”….
יום למחרת, בהפסקה הראשונה, נפגשו החברים איפה שאתמול נפרדו בבור וביחד זחלו לכיוון גן ‘ערבה’.
כשהגיעו לחצר של גן ‘ערבה’, החליטו שתי החבורות לחפור בור חדש ולנסות להגיע לגן אחר.
הם חפרו וחפרו וחפרו וחפרו וחפרו והגיעו לגן ‘פטל’, שהיה נמצא מעבר לגדר של גן ‘ערבה’. כשהם באו לצאת בחצר של גן ‘פטל’, ראתה הגננת של גן ‘פטל’ שערות של ילד מתוך הבור שנפתח. הילדים התחילו לצאת מהבור והגננת המופתעת שאלה אותם “מאיפה אתם?”
חבורת “המגניבים” אמרו “אנחנו מגן ערבה”, זה שפה מעבר לגדר.
והחבורה השניה מגן ‘הדס’ ענתה “אנחנו מגן ‘הדס’, השכנים של גן ערבה”.
הגננת המופתעת שאלה “איך הגעתם לכאן?” הם ענו לה “חפרנו בור, זה היה ממש קשה”.
הגננת אהבה את הרעיון ונתנה לכמה ילדים מהגן שלה לעבור איתם לגנים שלהם.
מרוב שהמחילות היו מוצלחות בין הגנים, שלושת הגנים החליטו שתהיה תורנות: בכל יום, מכל גן ייצאו שמונה ילדים לכל היום לגנים האחרים דרך המחילות. כל ארבעה ילדים יילכו לגן אחר.
החבורות של הילדים שחפרו את המחילות יכלו לצאת חופשי לגנים האחרים. וכך היה.
הסוף.
