הסיפור קרה במלחמת “חרבות ברזל”.
הטייסת שבה שירת גדי קיבלה משימה לצאת לעזה, כדי לתת אספקה של ציוד לחיילים.
כששמע גדי את המשימה, התנדב מיד ואמר: “הנני”!
גדי היה טייס של הליקופטר, היה איתו נווט בשם עמי. גדי ועמי הכירו אחד את השני הרבה שנים, הם היו ביחד מקורס טייס.
לקראת הטיסה הם התרגשו אבל גם חששו- מה יקרה אם לא נצליח?
הם אמרו תפילת הדרך שלפני הטיסה והמריאו…
כשהגיע ההליקופטר ליד עזה, פגע בו טיל וגדי ועמי היו צריכים לצנוח במצנח.
לעמי היה מזל, הרוח העיפה אותו לכיוון מזרח והוא צנח בקיבוץ מפלסים.
גדי, לצערו, צנח למטה, והמחבלים חיכו לו. גדי חשב על הבן שלו, מיכאל, שאמר לו לפני שיצא למילואים: “אבא, אם אתה תיתפס על ידי מחבלים, תגיד פרקי תהילים ואל תאבד את התקווה”. המחשבה הזאת נתנה לו כח.
המחבלים תפסו אותו, הרביצו לו וכלאו אותו בתנאים קשים מאוד. הוא היה בתוך תא במנהרות, היתה שם רק מנהרה אחת שהאירה לו. הוא לא יכול היה לדעת האם זה בוקר או לילה, ואיזה יום זה בשבוע. היה לו קר, נתנו לו מעט אוכל ומים, ולא היה לו מזרן לישון עליו. שני שומרים מחבלים עקבו אחרי כל דבר שהוא עשה והרביצו לו.
המחבלים לקחו לו את כל מה שהיה לו, אבל שני דברים הם לא יכלו לקחת לו- את האמונה ואת המחשבות.
גדי התפלל הרבה, הוא התפלל בשקט ואמר תהילים. בתפילות שלו הוא התפלל על עצמו ועל החיילים, ועל החטופים שנחטפו בתחילת המלחמה, ועל המשפחה שלו, ועל כל עם ישראל.
פעם אחת, המחבלים נכנסו לתא שלו, והביאו לו קופסת שימורים. הקופסה הזכירה לו סיפור ששמע בתחילת המלחמה, על כמה חיילים שניצלו בנס בזכות קופסת טונה שהם חיממו. חתיכה מהטונה נשרפה והתגלגלה לפתח מנהרה של מחבלים, וברגע האחרון, החיילים ראו את המחבלים, ירו עליהם וניצלו.
גדי קיווה שגם לו יקרה נס.
גדי חשב וחשב איך יוכל להשתחרר מהשבי.
גדי שם לב שמידי פעם נכנסת חתול לאזור התא שלו. החתול הזכירה לו, רעיון שהוא ועמי חשבו עליו כשהיו יחד בצבא- שאם מישהו מהם יפול בשבי, שינסה להשתמש בבעל חיים כדי לסמן איפה הוא נמצא.
החתול!! גדי החליט לנסות להעביר מסר עם החתול. הוא התחיל להאכיל את החתול במעט אוכל, מהמעט שקיבל, וככה החתול כל הזמן חזרה אליו.
גדי חשב לחבר לחתול פתק, וקיווה שהחתול יטייל החוצה, יפגוש חיילים של צה”ל וככה הם יוכלו לעקוב אחרי החתול ולהגיע לגדי.
בשביל זה הוא היה צריך דף ועט. הוא ביקש כמה פעמים מהשומרים שיביאו לו דף ועט, וסיפר להם שהוא צריך את זה כדי שיוכל לצייר.
יום אחד הם הסכימו, גדי קיבל דף ועט, הוא התחיל לצייר, ואז הוא חתך חתיכה מהדף וכתב עליו: “אני גדי הטייס שבשבי, תלכו אחרי החתול ותגיעו אלי”.
הוא פרם חוט מהבגד שלו, וקשר את הפתק עם החוט לרגל של החתול, והתפלל לה’ שזה יצליח.
והנס קרה.
בעזרת החתול והפתק, החיילים הגיעו למנהרה, ושחררו את גדי מהשבי.
