היה זה יום אביבי הציפורים ציצו וענפי העצים עפו ברוח, שיר התעוררה לעוד יום רגיל של בית ספר. היא קמה מהמיטה הקטנה שלה והלכה לחדר הרחצה, שטפה את פניה הזוהרות הקטנות עם הלחיים החמודות צחצחה את שיניה ונצנוץ קטן הבזיק. לאחר מכן לבשה את מה שאימה הניכה לה על המיטה וסידרה את חדרה.
אחרי ארוחת הבוקר הנפלאה אימה אמרה לה :”גמרת לאכול ” “כן ” היא אמרה
“יופי אז תביאי את התיק הגב שלך ואסיע אותך לבית ספרך”
היא הביאה את התיק והלכה לאוטו .
אחרי הפקקים הארוכים שהיו בכביש היא סוף סוף הגיעה לבית הספר.
היא הייתה ילדה ביישנית אך נורא חברותית
לשיר הייתה חברה ושמה אורי היא ואורי כל הזמן היו משחקות ביחד .
יום אחד בזמן בהפסקת בית ספר הם שיחקו בדשא הירוק שבכיתתם בפאזל
לפתע באה ילדה ושמה ירדן היא הייתה קרת רוח ופנייה היו רציניות
היא ביקשה מאורי לבוא רגע והיא הסכימה . שיר חיכתה לאורי והיא לא חזרה היא לא הבינה מה היא רוצה ממנה אבל היא חשבה בראשה :”היא תבוא עוד מעט , ואז היא בטח תגיד לי ” עבר דקה עברו שלוש והיא לא הגיעה שיר לא הבינה כמה זמן לוקחת לדבר ולפתע היה כבר צלצול לסוף ההפסקה. אחרי שני שיעורים של חשבון ומחשבות
הגיעה ההפסקה השנייה. שיר הלכה לאורי ושאלה אותה :”היי מה ירדן אמרה לך”
והיא פשוט התעלמה ממנה, שיר הוצפה ברגשות של אשמה ועצב היא לא הבינה למה היא התעלמה ממנה הרי היא לא לה עשתה כלום.
אחרי כמה שבועות של תסכול היה לה חוג ניסיון באומנות.
היא הייתה נרגשת, היא תמיד רצתה להתנסות בדברים חדשים אבל מה שהיא לא ידעה זה מי יהיה איתה בחוג.
היא הגיעה בסוף היום לחוג האומנות וישבה בשולחן עם דניאל ודנה.
לידם היה שולחן עגול עם שבע ילדות שלא דיברו איתה וביניהם אורי וירדן.
שיר הייתה בכיתה א באותו הזמן אז הם רק צבעו בצבעי פנדה.
היא צבעה וחלקה את הדברים שלה עם חבריה לשולחן.
לפתע קמה ילדה מן השולחן העגול הסתכלה על ציורה של שיר חזרה למקומה ואחרי שלוש שניות הן התחילו להתפקע מצחוק, שיר הייתה ילדה חכמה והיא הבינה על מה הן צוחקות ישר הבכי עלה בתוכה והיא פשוט ברחה מחדר האומנות וחשבה בראשה :”מה עשיתי רע?”
לאחר כמה שעות היא לא יכלה לשכוח את מה שהן עשו והיא בכתה כל הזמן עד שאימה הגיעה הביתה היא ראתה אותה בוכה ושאלה אותה :”מה קרה ?”
“יש כמה בנות מהכיתה שלי שלא מדברות איתי וכל הזמן משפילות אותי וצוחקות עלי” היא ענתה לה בבכי
היא סיפרה לה את כל הסיפור מהתחלה ועד הסוף.
אימה שמעה את דבריה ולא יכלה לשתוק למה עושים דבר כזה לבת שלה. והחליטה להתקשר למחנכת היא ספרה לה הכל והמחנכת פשוט הזדעזעה ואמרה שהיא לא שמעה על זה והיא הבטיחה שתטפל בזה
אחר כך אמא של שיר התקשרה לאמא של ירדן ואמרה לה את הדברים הנוראים שביתה עשתה לשיר והאמא הייתה מופתעת ולא האמינה שביתה תעשה דבר כזה ואמרה שתעניש אותה בחומרה.
יום למחרת שיר באה לכיתה מפוחדת שאולי ירדן תאיים עלייה , אבל קרה הפוך ירדן ואורי פתאום דברו איתה כאילו לא קרה כלום ואז ירדן לקחה אותה לצד ושאלה אותה :”רוצה פתוח דף חדש “
ושיר אמרה :”אני יחשוב אל זה”
