מה זה חברות אמיתית
פרק 1
לפני שנים רבות בירושלים עיר הבירה של ישראל, היו שתי בנות בכיתה ד’, אחת קראו לה שירה [שהייתה ילדה נמוכה אם שעיר ג’ינג’י חלק] והשנייה רבקה [ילדה גבוה אם עיינים כחולות ושעיר חום ומתולתל] והן היו חברות טובות. הן היו באותה כיתה וישבו ביחד והלכו יחד לסרטים ושחקו יחד. אבל הייתה בעיה אחת, אמא של רבקה רצתה להעביר אותה לבית ספר אחר בגלל שהמשפחה שלה עוברת שכונה. רבקה פחדה ששירה תהיה עצובה אז היא לא סיפרה לשירה שהיא עוברת בית ספר. רבקה סיפרה לכל החברות חוץ משירה. אבל כששירה ראתה שרבקה מספרת לכולן סודות ורק לה היא לא מספרת, זה העליב אותה והיא כעסה על רבקה בגלל זה. רבקה לא ידעה שהיא העליבה את החברה שלה. ובגלל שרבקה הייתה עסוקה בבנות אחרות, שירה בכלל לא רצתה להיות החברה שלה והתעלמה ממנה כאילו הן לא היו חברות בכלל.
פרק 2
למחרת בבוקר קמה רבקה מהמיטה והתארגנה לקראת בית ספר החדש. היא הייתה עצובה שהיא צריכה לעזוב אבל היא רצתה להכיר חברות חדשות. הבית החדש היה בית כל כך יפה. היו וילונות לבנים עם פרחים אדומים, קירות לבנים והמטבח היה בצבע תכלת לבן ושחור. אבל החדר של רבקה היה הכי יפה. היו בו שולחן וארון בצבע לבן, מיטה בצבע ורוד בהיר עם פרחים צהובים מסביב, ואפילו הייתה תמונה של כל המשפחה ביחד. אבל רבקה הייתה עצובה שההורים החליטו לעבור שכונה, הרי היה לרבקה ממש כיף בשכונה הישנה.
באותו זמן שירה שכבה במיטה, היא עדיין לא סלחה לרבקה על מה שהיא עשתה ולא רצתה להתקרב אליה אפילו לא רצתה ללכת לבית הספר אבל עדין הייתה צריכה. שירה לא ידעה שרבקה עברה בית ספר אז כל פעם שמישהו נכנס לכיתה שירה עצמה עיניים. כמעט שעה כבר עברה ורבקה לא הגיעה. בהפסקה שירה שאלה כמה בנות איפה רבקה וענו לה:
“את לא יודעת? רבקה עברה לשכונה חדשה!”
“מה?” אמרה שירה, “אבל איך?” שירה התחילה לבכות. “לל… למה הי… היא עברה?”
“אנחנו לא יודעות” ענו הבנות, “זה כל מה שהיא סיפרה לנו”. שירה הייתה כל כך עצובה.
בינתיים, רבקה ישבה בכיתה החדשה שלה. כל השיעור רבקה חשבה לעצמה איך שירה תרגיש כשהיא תשמע שאני לא איתה יותר. כשהצלצול צלצל, רבקה פתאום הבינה כמה היא בודדה ולבד, וכמה חסרה לה שירה.
פרק 3
למחרת רבקה קמה. פתאום עלה לה רעיון בראש. היא תכתוב לשירה מכתב התנצלות. אבל מה לכתוב? הרי היא פגעה בשירה! מה היא תעשה עכשיו?
פתאום היה לה רעיון מה לכתוב וכך היא כתבה:
לשירה היקרה,
שלום, מה שלומך? איך את מרגישה? איך עבר היום שלך? סליחה שפגעתי בך ועל כל מה שעשיתי. אני ממש מתנצלת. אולי את סולחת לי אבל אני לא סולחת לעצמי. אולי נוכל למצוא פתרון ביחד. לא עשיתי את זה בכוונה. פשוט לא רציתי שתהי עצובה כשאת מגלה שאני עוברת שכונה. הרי את החברה הכי טובה שלי ותמיד תהי החברה הכי טובה שלי. מקווה שאת סולחת. אוהבת רבקה
בינתיים, שירה ישבה בחדר שלה. היא קראה את המכתב וממש שמחה. היא סלחה לרבקה וגם רצתה לכתוב מכתב לרבקה. אז היא הוציאה עט והתחילה לכתוב:
לרבקה היקרה,
סליחה אם אולי גרמתי לך להרגיש שפגעת בי ולהרגיש עצב בלב. אני מקווה שאת בסדר ואני גם סולחת לך.
באהבה, שירה
וביום הבאה שירה ורבקה נפגשו בגינה והשלימו והכל היה טוב.
הסוף
מאת: רוני לוין
כיתה ג’2
בי”ס ביל”ו, רעננה
