אני רוצה לספר לכם סיפור שקרה לי.
ביום שלישי בבוקר אימא קראה לי ללכת להתלבש. התלבשתי בחולצה ירוקה,
במכנסיים כחולים ובנעליים שחורות – אלו הבגדים שלי שאני הכי אוהב בעולם !!
אחר כך אכלתי ארוחת בוקר מזינה וטובה, ולא שכחתי לשים בתיק של הטיול מים וחטיפים טעימים שאני אוהב. ואמרתי לאימא ביי בי אני הולך לבית הספר. הלכתי ולפתע ראיתי חתול רץ ומתלוצץ בכביש ולא רצית שהוא יפגע אז רצתי לכביש והצלתי את החתול, אני חושב שהייתי ממש גיבור
הלכתי והגעתי לבית הספר. ראיתי את חברי הטוב דן. שאלתי את דן ,כמה חטיפים הבאת לטיול? והוא ענה לי ,אני הבאתי לטיול שישה חטיפים. זה הרבה לא ?וחשבתי לעצמי , שזה לא הרבה אבל שכל אחד יעשה מה שטוב לעצמו.
לפתע המורה נכנסה לכיתה ואמרה: כל אחד למצוא לו זוג ,להסתדר בטור ליד הדלת ולהיות בשקט.
יצאנו החוצה, עלינו לאוטובוס והתיישבנו בתוכו . אני כל כך שמחתי שיצאנו לטיול.
כעבור שעה הגענו והייתי מותש ועייף .
יצאנו מן האוטובוס והמורה אמרה לנו “בואו יוצאים לטיול”. כעבור חצי שעה שאלתי האם אפשר לעשות עצירה קצרה? בודאי, כולם יכולים לעשות עצירה קצרה .
דן שאל אותי אם אני עייף? ואמרתי לו שאני מאוד עייף וגם כל הילדים
עייפים
דן התחיל להרביץ לי . אמרתי לו די בבקשה . המורה ראתה אותנו ואמרה
מה קרה לכם ? ואמרתי לה , המורה דן התחיל להרביץ לי . הוא הפנה לי את הגב והעליב אותי נורא
אני הלכתי שמאלה . רצתי רחוק כדי לא ליראות אותו ודמיינתי שדן גם רץ.
הלכתי עוד קצת וראיתי מבוך גדול של עצים .נכנסתי לתוכו , הלכתי שמאלה ואחר כך ימינה והלכתי לאיבוד
לפתע, ראיתי את דן בא מולי. רצתי אליו ואמרתי לו : אני מבקש סליחה , ממש לא התכוונתי .
ודן אמר , מי שצריך לבקש סליחה זה אני , לא אתה , אני זה שפגעתי והרבצתי . מקווה שאתה סולח לי?
ועניתי לו .. בטח !!! אני כל כך רוצה שנהיה חברים טובים .
ולאחר מכן כל אחד ניסה למצוא את הדרך הנכונה כדי לצאת מהמבוך ושניהם ביחד גילו את הדרך ויצאו משם שמחים ומאושרים .
ולכן , אני חושב שתמיד צריך לדעת לסלוח.
הסוף.
