מִלְקִי וְקוֹלָהּ

בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת 7 שֶׁל רֹנִּי, אִמָּא וְאַבָּא קָנוּ לָהּ מַתָּנָה גְּדוֹלָה מְאוֹד.

הַקֻּפְסָא הָיְתָה מְקֻשֶּׁטֶת בִּפְרָחִים , בִּלְבָבוֹת וּבְכוֹכָבִים נוֹצְצִים.

רֹנִּי הִתְרַגְּשָׁה מְאוֹד, בִּגְלַל שֶׁהִיא חִכְּתָה לָרֶגַע שֶׁהִיא תִּפְתַּח אֶת הַמְתָּנָה.

כִּשְׁרוֹנִי פָּתְחָה אֶת הַקֻּפְסָא, מִתּוֹךְ הַקֻּפְסָא יָצְאָה כַּלְבָּה וְהִיא קָרְאָה לָהּ קוֹלָהּ.

קוֹלָהּ לִקְּקָה אֶת רֹנִּי.

 

עָבְרָה שָׁנָה, רֹנִּי, הָיְתָה בַּת 8 . אִמָּא וְאַבָּא הַפַּעַם נָתְנוּ לָהּ סוּסָה בְּמַתָּנָה.

הַסּוּסָה הָיְתָה חוּמָה עִם פַּס לָבָן עַל הַפָּנִים וְכֶתֶם קָטָן עַל רֶגֶל שְׂמֹאל הָאֲחוֹרִית.

הִיא קָרְאָה לָהּ מִלְקִי.

כְּשֶׁרוֹנִי קִבְּלָה אֶת הַסּוּסָה, מִלְקִי הַסּוּסָה לָקְחָה לָהּ אֶת הַכֶּתֶר וְשָׂמָה אוֹתוֹ עַל הָעֵץ.

הַכֶּתֶר נִשְׁאַר עַל עֵץ בְּרוֹשׁ גָּבוֹהַּ לְמֶשֶׁךְ שָׁנִים עַל גַּבֵּי שָׁנִים.

 

מִלְקִי, קוֹלָהּ וְרוֹנִי אָהֲבוּ לָלֶכֶת יַחַד לְגַן הַמִּשְׂחָקִים. רֹנִּי אַהֲבָה לְהִתְנַדְנֵד עַל הַנַּדְנֵדָה. מִלְקִי אַהֲבָה לָרוּץ וְלִזְרֹק לְקוֹלָהּ מַקְלוֹת.

בְּבֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי רֹנִּי הֲלָכָה לְבֵית סֵפֶר, הִיא לֹא שָׂמָה לֵב שֶׁקּוֹלָהּ בָּרְחָה לָהּ מֵהַבַּיִת.

קוֹלָהּ בִּקְּרָה בְּגַן הַכְּלָבִים. הִיא מָצְאָה כֶּלֶב וְשִׂחֲקָה אִתּוֹ. כְּשֶׁהַכֶּלֶב הָלַךְ הִיא מָצְאָה לָהּ מֵקֵל וְשִׂחֲקָה לָהּ.

מִלְקֵי חָשְׁשָׁה שָׁרוֹנִי תִּבְכֶּה כְּשֶׁהִיא תַּחֲזֹר הַבַּיְתָה וּתְגַלֶּה שֶׁקּוֹלָה הַכַּלְבָּה לֹא בַּבַּיִת.

מִלְּקִי רָצָה וְהִיא יָדְעָה לְאֵיפֹה לָלֶכֶת.

מִלְקֵי, תָּפְסָה אֶת קוֹלָהּ עִם הַפֶּה שֶׁלָּהּ וְהֶחֱזִירָה אוֹתָהּ הַבַּיְתָה.

 

עָבְרוּ 20 שָׁנִים,  רֹנִּי הָיְתָה בַּת 28. הִיא הִתְחַתְּנָה עִם אִישׁ בְּשֵׁם , אוֹנְיֶה, הִיא הִזְמִינָה אִתָּהּ אֶת מִלְקִי וְקוֹלָהּ לַחֲתֻנָּה שֶׁלָּהֶם. הָיְתָה חֲתֻנָּה נֶהְדֶּרֶת וּשְׂמֵחָה.

עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים וְנוֹלְדָה לָהֶם יַלְדָּה וְהֵם קָרְאוּ לָהּ אַיָּלָה.

 

בְּגִיל 3, הַסּוּסָה מִלְקִי לָקְחָה אֶת אַיָּלָה וְאֶת רֹנִּי לַגַּן שֶׁל אַיָּלָה. כָּכָה הֵם לֹא הָיוּ צְרִיכִים אוֹטוֹ וְהֵם רָכְבוּ בְּכֵיף . מִלְקֵי גַּם בִּלְּתָה אִתָּם.

 

אַיָּלָה הָיְתָה יַלְדָּה יְפַת תֹּאַר. כְּשֶׁהָיְתָה בַּת 6 וְעָלְתָה לְכִתָּה א, לָמְדָה שָׁם שָׂפָה, חֶשְׁבּוֹן וַאֲפִלּוּ תּוֹרָה.

בְּבֵית סֵפֶר הָיָה לָהּ מְאוֹד כֵּיף. כְּשֶׁאַיָּלָה חָזְרָה הַבַּיְתָה מִבֵּית סֵפֶר הִיא הֶחֱזִיקָה בְּיָד אַחַת כַּדּוּר קְפִיצִי וּבַיָּד הַשְּׁנִיָּה סֻכָּרִיָּה עַל מַקֵּל. הִיא סִפְּרָה לְאַבָּא וְאִמָּא שֶׁהִיא קִבְּלָה אֶת זֶה מַהֲמוֹרָה סִגָל כִּי הִיא עָלְתָה לְכִתָּה א. “הָיָה שָׁם אִישׁ שֶׁלִּמֵּד אֵיךְ לְהַחֲזִיק מֵקֵל עַל הַיָּד מִבְּלִי לְהַחֲזִיק אוֹתוֹ” .

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »