שלום, שמי שרה ואני רק הגעתי לכאן. זה שונה פה, אני מתחילה ללמוד בבית ספר חדש שנקרא “כוכבים בשמיים”. היום הראשון שלי, אני מפחדת ואני לא יודעת לאן ללכת. הצלצול נשמע. לא ידעתי מה זה. חשבתי שזה אזעקת אש. לא ידעתי באיזה כיתה אני, אז חיכיתי במעבר זמן רב. המנהלת רואה אותי ואומרת: “מה את עושה כאן?” אני עונה: “אני לא יודעת באיזה כיתה אני”. אז היא עונה: “אה, את התלמידה החדשה, בואי. זה למטה במסדרון, שמאלה, הדלת השנייה מימין.” אני עונה: “תודה רבה”
כאשר הגעתי לכיתה, המורה שואלת: “למה את מאחרת?” ואני עונה: “התבלבלתי, אני התלמידה החדשה”. המורה אומרת: “אה, בואי הנה ואז תגידי לנו את השם שלך”. לפני שאני מספיקה לומר את שמי, הבנות האחרות מתחילות להגיד דברים רעים עלי. אז אני אומרת: “שמי שרה”. המורה אומרת: “בנות, זו שרה. לכי תשבי ליד ליילה”. אני הולכת לשבת.
הצלצול להפסקה מצלצל, כל אחת לוקחת את החטיף שלה והולכת החוצה לשחק. אני לא ידעתי מה לעשות. אז המורה אומרת: “שרה, אני יודעת שזה קשה לך, כי זה היום הראשון שלך. בבית ספר יש שישה צלצולים במהלך היום. הצלצול הראשון, זה כאשר צריך ללכת לכיתה, כדי להתחיל את היום. הצלצול השני, הוא למי שמאחר לכיתה. הצלצול השלישי, הוא הצלצול להפסקה. הצלצול הרביעי, הוא סוף ההפסקה. הצלצול החמישי, הוא למי שמאחר לחזור מההפסקה. ולבסוף, הצלצול השישי, הוא הצלצול לשחרר את הבנות הביתה. עכשיו לכי ותהני בחוץ.
אני בחוץ ואני רואה ילדים משחקים. אני שואלת את קבוצת ליילה אם אני יכולה לשחק, הן עונות כולן, לא. אחר כך, אני שואלת את קבוצת לאורה, אם אני יכולה לשחק, גם הן עונות, לא. קבוצת חוה, גם אומרת לא. לפני שאני יודעת, אין לי חברות לשחק איתן. הרגשתי כל כך עצובה, ישבתי לבד. ממש רציתי לשחק עם מישהו, אבל אף אחד לא רצה לשחק איתי. בסופו של דבר הצלצול מצלצל ואני מבינה שעלי ללכת לכיתה, אם אני לא רוצה לאחר.
בכיתה, קיבלתי פתקה מילדה בשם קיילה. היה כתוב: “שלום, שמי קיילה, את רוצה להיות חברה שלי?” לא ידעתי מי זו קיילה, המשכתי להסתכל בחדר כדי למצוא אותה, אבל לא מצאתי אותה. הצלצול השישי מצלצל וקיילה ניגשת אלי ואומרת: “שלום, אני הילדה שכתבה לך את הפתק”. “אה”, אני אומרת, “לא ידעתי מי את, נעים מאוד”. פתאום, חוה ולאורה מגיעות ושואלות אם הן יכולות להיות חברות שלי. אני עונה: “בטח, אני כל כך שמחה”. זמן קצר אחרי זה, כל הבנות רוצות להיות חברות שלי. אני קופצת ואומרת “כן, כן, כן”
סוף
