ליוויתי את הרב הרצוג זצ”ל למנזר כדי להציל ילדים יהודים.
שלום קוראים לי נויה ואני העוזרת של הרב הרצוג. בשביל שתבינו את כל הסיפור נצטרך לחזור כמה שנים אחורה. בשנת 1940 פרצה השואה אני והרב וגם חלק מההורים של אותם הילדים. לקחנו בשקט בשקט את חלק מהילדים היהודים למנזר. במנזר היו מוכנים לשמור על הילדים. מפני הנאצים האכזריים רוב ההורים שבאו איתנו היו בטוחים שאחרי שישימו אותם שם אין דרך חזרה.
בעיקר בגלל שרוב הילדים היו בני שנתיים שלוש ואפילו שנה. אבל
בשנת 1945 נגמרה השואה. ואני והרב הלכנו לנסות להחזיר את הילדים לעם היהודי. אני חשבתי שאין מצב שנצליח להחזיר אותם הביתה אבל הרב היה חיובי. נכנסנו, הרב הלך לשאול את הנזירה אם היא מסכימה אבל בינתיים אני נשארתי לבד עם הילדים יצרתי עם כמה מהם קשר עין ואמרתי לעצמי שהם יהודים, אבל לא באמת ידעתי אם זה נכון. הרב בא ולחש לי שהנזירה בטוחה שלא נמצא אותם ושהוא יודע מה לעשות. סמכתי על הרב ושתקתי. הופתעתי לראות שהוא אסף את כולם וקרא בקול :” שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד”. פתאום ילדים באו אליו והמשיכו אותו. באותו הרגע ידעתי שהם הילדים היהודים. בסוף לקחנו אותם איתנו במחשבה טובה.
הסוף
