ליה ואנא ג’
זה היה עוד יום רגיל בשביל ליה ואנה אבל הרגיל שלהם זה לא הרגיל שלכם..
כל בוקר קמות כל בנות בית הספר בחמש וחצי כדאי לעשות בדיקת בוקר אנה חשבה שזה מענה
ליה שהייתה משהיא שאוהבת בקרים חשבה שזה “די נחמד” אנה וליה למדו בבית ספר שווהדם
שהיה באמצע שום מקום זה היה בית ספר ל”ילדים לא מתוקנים” כמו שאמא הייתה אומרת משהיא בשם גריינג’ר רובינס היא נראית כמו משהיא משוגעת! שיער פרוע והכי גרוע היא שונאת אותי ואת ליה!
הבוקר שלי ושל ליה הלך ככה
“בוקר אור תלמידות נא לגשת לקפיטריה ברגע זה!!” צעק המיקרופון ויכולנו לשמוע את הקול המזעזע של גריינג’ר..
שקמתי ראיתי את ליה כותבת ביומן הכל כך סודי שלה היא לעולם לא נתנה לי לקרוא אותו שהיא שמה לב אלי היא סגרה אותו במהירות רצה למיטה שלה ודחפה אותו לתוך המגירה שלה
“מה איך את ערה כבר??” חצי פיהקתי לעברה
“אני ערה מחמש בבוקר מחכה לך, קומי לפני שנאחר!” גערה ליה
“טוב טוב! תרגיעי את הראש שלך” אמרתי תוך כדאי שיצאתי מהמיטה אל הריצפה הקרה
ליה ואני יצאנו מהדר שלנו ותחלנו כמעט לרוץ לעבר הקפיטריה
שהגענו סמנו לב שג’ולי נועה קריסתי דינה שילי ואמרה לא היו פה המקומות שלהם היו רקים..
שאלנו את סליה היא אמרה שהיא לא ראתה אותם גם, מאז שהם היו בחדר של המנהלת
סליה כמעט בכתה הם היו החברות הכי טובות שלה אני וליה התיישבנו ליד סליה, המנהלת
עלתה לבמה והיא התחילה לקרוא שמות, “סליה רוג’רס, ליה ג’יימס, אנה ג’יימס..”
המנהלת הפסיקה זה היה נראה כיאלו היא מסתכלת לראות משהוא לא הצלחתי להבין לאן היא מסתכלת. היא לא קראה את השמות של הבנות שנעלמו נתתי מבט לליה שהייתה שקועה בלהקשיב למנהלת לסדר היום שלנו, אחרי שעה מתישה סוף סוף יכולנו ללכת, לא לחדרים שלנו אלא
לכיתות שלנו.. “יש לך את ספר חשבון?” אמרה ליה
“כן” אמרתי בייאוש הייתי ממש עייפה בפתאומיות ראיתי שסליה נכנסה לחדר של המנהלת
“ראית???” לחשתי “מה?” ליה אמרה תוך כדאי שהיא סובבה את הראש שלה לצדדים
“אל תעשי את זה! ידעו שאת מחפשת משהוא!” אמרתי ונתתי לה מכה קטנה בכתף
“מה ראית??” שאלה ליה התקרבנו יותר ויותר לכיתה שלנו
“נדבר אחר כך” הצלחתי להוסיף לפני שמורה נכנסה גברת לבן השיעור של גברת בן הוא לא יותר טוב מהשיעורים של גברית סיגלית אחרי יום ארוך ומתיש סוף סוף יכולנו ללכת לאוכל ארוחת צהרים,
אבל שהגענו נפל לי התאבון בשנייה שראיתי שבמעט כל הבית ספר נעלם..
היו שם אולי איזה 10 בנות ליה לא שמה לב לזה בכלל
***
“אני לא מבינה איך את לא שמה לב לכלום???”
“אני לא שמה לב לכלום?? אולי לך כדאי להקשיב לשיעורים טיפה ואז לא היית צריכה להעתיק
ממני הכל!!!”
“אני לא צריכה אותך בכלל!!!” “יופי!! ” “אני שונאת אותך!!”
שהגענו לקפיטריה ישבנו בצדדים שונים לגמרי.. אחרי הצהרים שמתי לב בקושי יש 5 או 4 בנות בבית ספר
מה קרה?? הגעתי לחדר שלי ושל ליה ליה לא הייתה שם חשבתי שהיא בטח לוקחת את הזמן שלה
שואלת את כל המורות את כל השאלות שצריך בשביל השיעורי בית לא חיכיתי לה התחלתי את השיעורי
בית שלי .. והלכתי לישון
שקמתי לא הבנתי איפה אני לא הבנתי למה יש כל כך הרבה אור..
קמתי מהמיטה שהייתי בה איפה הייתי?? מישהו נכנס לחדר “או יופי קמת “
ואז הכל הלך שחור…
