לחזור הבייתה
מגישה: הודיה שביט
יום אחד בשנה הגיעו הרבה אנשים לגן החיות וכולם באו תמיד לכלוב של הקואלה החמודה שקראו לו קולי, הוא היה הכי חמוד בכל גן החיות.
ילדה אחת רצתה ללכת לראות את החיות המפחידות. הזהירו אותה מהן והיא בכל זאת הלכה. כשהיא ראתה את הנחש, הטרנטולה והעקרב היא צרחה וראו אותה במצלמות. באו לעזור לה במהירות.
החיות המפחידות רצו לחזור הבייתה. הן ניסו להימלט. הן הצליחו אבל קולי הפריע להם בבריחה. קולי ממש הפריע להם אבל הם הצליחו בסוף לברוח.
באמצע המסע החיות המפחידות הצטרכו לחצות אוקיינוס גדול ופתאום משום מקום לוויתן גדול קפץ מהמים והם נבהלו וחשבו לא לחזור בסוף. זו הייתה לוויתנית, היא לא הייתה מפחידה. היא ניסתה לעזור להם. הם עלו על גב הלוויתנית והיא לקחה אותם עד לקצה החוף. הם הגיעו לעיר, הם עברו בתוך הביוב וחבורת נמלות חמודות עזרו להם בדרך והדריכו אותם. החיות הגיעו מהביוב ליער ירקרק, הם ראו שלט: ״יערות הגשם״ ובאמת ראו שם שירד הרבה גשם.
בדרך הם פגשו שלושה סמורים שעזרו להם להגיע למדבר. משם הם המשיכו ללכת לבד להרים שבהם הם נולדו, בהרים הם פגשו עוד הרבה חיות מהסוג שלהם. הם לא השתלבו לכן הם חזרו לאחור ופתאום משום מקום הגיעה קבוצה של הרבה אנשים שרצתה לתפוס אותם ולהחזיר אותם לגן החיות.
אחד האנשים כמעט נפל מצוק ושלושת החיות עזרו לו לעלות למעלה. כל שאר החיות שהיו בהר באו גם לעזור להם. כולם היו שמחים.
הנחשה מצאה את ההורים שלה, גם כל שאר החיות שברחו מגן החיות.
החיות היו שמחות, לפעמים הן באו לבקר בגן החיות ולפעמים הן ביקרו את כל החברים שעזרו להן בדרך.
כעבור חמש שנים הנחשית כבר הפכה להיות אמא עם שלושה ילדים, אחד מהם עשה דברים קצת משוגעים, אחת שאהבה להיות לבד ואחת שחקרה דברים.
הטרנטולה הפך להיות אבא נהדר עם ילדה חמודה, טרנטולית.
העקרב הפך גם להיות אבא עם עשרה ילדים שהיו קצת משוגעים, אבל הוא הסתדר עם זה כי היותר בוגרים עזרו לשמור על הילדים הקטנים בבית, הם שמחו שככה נראו חייהם עם כל מני הרפתקאות.
הם כולם זכרו את היום בו הם חזרו הבייתה ועשו מסיבה לכבוד היום הזה.
במסיבה היה הרבה אוכל וגם הרבה דברים מגעילים שהנחשים מאד אהבו. היו הרבה אנשים שנהנו מאד מהאוכל. היו שירים טובים שכל מני חיות שרו.
יום אחד הם יצאו ליערות הגשם, הנחשית, הטרנטולה והעקרב. הם יצאו עם המשפחות שלהם, נהנו ושמחו ביחד, עשו קמפינג, שיחקו ואכלו.
יום אחד בקמפינג טיגריס ענק בא וכמעט ניסה לאיים על החיות, הוא היה צמוד אליהם עם הטפרים הענקיים והשיניים שלו וגם כל הרוק המגעיל שיצא לו מהפה. הם אמרו ״חכה חכה רגע״ הוא אמר בקול אכזרי ״מה אתם רוצים ממני?״.
הסוד הכמוס הוא שהליווייתנה אמרה לשלושת החיות ססמה סודית שאם אומרים אותה בשעת צרה חיות באות לעזור, הססמה הייתה ״חיות על הר 123״.
הם אמרו את הססמה במהירות למרות שהם כמעט שכחו אותה, הטיגריס אמר ״מה, אתם מכירים את הססמה הזו? אני חלק ממנה. אתם מכירים את הקבוצה שיצרה את הססמה הזו?״ ״ כן, אנחנו מכירים ליוויתנית שאמרה לנו את הססמה הזאת״.
הטיגריס עזר להם למצוא מחנה טוב ואוכל לכל הזמן הזה, היה הרבה בוץ ואם הם היו עוברים לבד הם היו נתקעים בו.
הם בנו לעצמם בית נחמד ביעד אליו הם הגיעו לפעמים לעשות קמפינג. הם סיפרו בדיחות מצחיקות, היו להם הרבה סיפורים שהם חזרו הבייתה לספר להורים שלהם וגם הרבה בדיחות מצחיקות.
הסוף.
