להתגבר על היצר כתבה: נעמה טרבלסי – כיתה ו’ ביה”ס מוריה ת”א. (סיפור שקרה באמת, עם שינויים קלים)
אחר הצהריים שקט ורגוע, ישבתי לי במרפסת, נהנית מהרוחות המלטפות.
פתאום שמעתי קול. “שיר” אמא קראה לי. “כן ?” החזרתי לה תשובה. “בואי בבקשה !” “אני באה” עניתי. קמתי מהכורסא הנוחה וצעדתי למטבח.
“שיר, קחי בבקשה את דביר ושילה לגינה” אמא אמרה לי. “טוב, אני כבר יוצאת” עניתי, וניגשתי למקרר להוציא בבקבוקי שתיה. דביר ושילה הם תאומים בני חמש. הם זהים כמו לא יודעת מה.
קראתי להם: “דביר ושילה, בואו בבקשה”. תוך פחות משניה הם היו לידי. “רוצים ללכת לגינה ?” שאלתי, וחיכיתי לתשובה. “כןןןן” שאגה אדירה פרצה להם מגרונם. “אז אני סופרת עד 10 ואני רוצה לראות אתכם עם נעליים”. רק הגעתי למספר 5, והם ניצבו ליד הדלת שמחים ומחויכים.
יצאנו לגינה, כשהגענו, ראינו את כל החברים שם משחקים. דביר ושילה רצו אל המתקנים, ואני ישבתי על הספסל, בעודי מדברת עם חברותי שהיו גם בגינה ושמרו על אחיהם.
ואז זה הגיע.
“ילדים, מי רוצה פיצה ?” מישהו שאל. קפצתי מיד מהמקום. “פיצה ? איך פיצה ? מה פיצה ? למה פיצה ?” חברותי פרצו בצחוק.
אה, לא סיפרתי לכם, אבל אני מז’ה אוהבת פיצה. אתם לא יודעים עד כמה ! אם מישהו אומר את המילה ‘פיצה’ אני קופצת מהמקום. ועכשיו, מישהו אמר פיצה ! ולא רק אמר, אלה גם הזמין אותנו לאכול אותה !
ואז ראיתי את אמא של אחת הילדים עם 2 מגשי פיצה מעלות ניחוח. “ילדים, הזמנתי פיצה לארוחת ערב לכבוד ראש חודש, אך זה יותר מיד בשביל הילדים שלי.. מי שרוצה, מוזמן להתכבד!” ראיתי את כל הילדים מתקבצים מסביבה וביניהם גם שילה ודביר. רציתי לרוץ, ולחטוף איזה משולש פיצה אחד,
אבל אז זה היכה בי.
אני, אני בשרית !!
מה אני אמורה לעשות ??? אולי אני אוכל ? הרי אף אחד לא יודע, וגם לא ידע אם לא אספר.. הקב”ה, התחלחלתי. הקב”ה הוא יודע !
לא הספקתי לחשוב, וכבר שילה ניגש אלי. “שיר” הוא פנה אלי, “את יכולה לחתוך לי את המשולש פיצה שלי, לחתיכות קטנות? אני יותר אוהב אותם ככה” “בשמחה” אמרתי לו והתחלתי לחתוך עם הידיים את הפיצה.
גושים קטנים של גבינה וצהובה עם רסק עגבניות נדבקו לי לידיים. נתתי לשילה את חתיכות הפיצה הקטנות, ו.. פשוט רציתי לקחת את גושי הגבינה הקטנים האלה, ולאכול אותם. עמדתי לעשות זאת אך מיד עצרתי.
אני בשרית ! איני יכולה לאכול ! אבל.. אני רוצה ! להתגבר ? להיכנע ליצר הרע ?
החלטתי.
ניגשתי אל הברזייה ושטפתי את הידיים.
זהו, התגברתי על היצר.
