להגיד את האמת
היה זה עוד יום שטוף שמש, בו הייתי בדרך מבית הספר, כשהגעתי הביתה, גיליתי שאין אף אחד בבית, הדלקתי את הטלוויזיה על התוכנית האהובה עלי (בובספוג). דקות ספורות לאחר מכן, הטלפון צלצל וזאת הייתה שרה לאה, חברה שלי מהבית ספר. היא אמרה לי, שאני חייבת לבוא אליה הביתה דחוף כי יש לה משהו להראות לי, משהו מגניב מאוד ואני רציתי לראות את מה ששרה לאה רצתה להראות לי.חשבתי, שאולי אני יכולה לצאת בשעה מאוחרת, כי השעה הייתה 6:38.
התקשרתי לשאול את אמא אם אני יכולה לצאת מהבית אל שרה לאה ואמא אמרה שהשעה מאוחרת מידי ושאלך אולי פעם אחרת. ממש התאכזבתי ואמרתי לעצמי, למה שלא אצא בלי לספר לאמא, היא הרי לא בבית… די התלבטתי ולבסוף החלטתי שכן לצאת, כי מאוד רציתי לראות את מה ששרה לאה רצתה להראות לי. פתחתי את הדלת בזהירות ואז, פתאום… הכלבה שלי לקי ברחה מהבית, רצתי אחריה ולא הצלחתי לתפוס אותה. ממש הייתי עצובה ומפוחדת ואז אמא שלי התקשרה אליי ואמרה שהיא ואבא עוד כמה דקות בבית.
לא רציתי לספר לאמא מה שקרה,כי חששתי…
כשאמא ואבא חזרו הביתה, הם שאלו אותי איפה לקי? אמרתי להם שאני לא יודעת, והם אמרו לספר להם את האמת. סיפרתי להם את הכל והם בכלל לא כעסו עלי.
להיפך, אמא ואבא סיפרו לי שכשלקי ברחה, היא ברחה לעבודה של אמא, אז הם שמו אותה במחסן העצים שליד גן השעשועים הקרוב לבית.
הם פשוט רצו ללמד אותי להגיד את האמת ורק את האמת, וכולנו שמחנו ולמדנו מהמקרה הזה.
