לאהוב הכול
פעם אחת,, אבא חזר איתי מהגן בגשם. אמרתי לאבא:” הנה עוד חילזון. אבא, אתה יודע, אני מאד אוהב את החורף.” אבא אמר לי:” אתה יודע, אני אוהב כל עונה!.” אמרתי: “אני גם אוהב, אבל אני אוהב בעיקר את החורף.” אמר לי אבא: “כדאי לך לאהוב כל עונה אותו דבר, ככה יהיה לך כיף בכל עונה, אחרי כמה חודשים הגיע האביב ואמרתי לאבא:” אבא אתה יודע, הפתרון שאמרת לי בחורף עזר לי, ואני עכשיו אוהב גם את האביב.” אבא אמר לי: “אפשר לאהוב כל יום, וככה זה יעזור לך גם בלימודים “אמרתי לאבא שאני אנסה.. שבועיים אחרי זה אמרתי לאבא: “אתה יודע הפתרון הזה עזר לי מאד בלימודים.” אבא אמר לי: “ככה תזכור שאם אתה מנסה בסוף תצליח! בעז”ה אחרי כמה זמן שוב חזר איתי אבא מהגן ואמרתי לאבא שילדים מציקים לי וזה לא נעים. אבא אמר לי:” כדאי לך לא להתייחס” אבל אמרתי: “זה קשה לא להתייחס” אבא אמר לי שאם לא תתייחס הם יפסיקו. למחרת אמרתי לאבא שזה קצת עובד כי אם יודעים שאני בכוונה לא מתייחס הם מכירים אותי די טוב והם יודעים שאתה עוזר לי בהכל. אבא אמר לי שצריך לצרף את אמא לשיחה. צרפנו את אמא ואמרתי לה הכל. אחרי כמה זמן אמא הבינה מה קורה. אמא היתקשרה לגננת ואמרה לה שמציקים לבן שלה ילדים מהגן וצריך לדבר עם הילדים. הגננת הסכימה לדבר עם הילדים. אמרתי: יש! ילדים לא יציקו לי יותר! ברוך ה’ אבא ואמא שמחו שפתרנו את הנושא. יום למחרת בגן הגננת דיברה על מה שאמא דיברה עם הגננת ואז פתאום קרה משהו מפתיע שלא יכולתי להאמין: רוב הילדים סיפרו שגם להם זה קורה! התרגשתי והגננת חייכה אלי ואמרה לי בשקט: “אתה רואה גם לילדים אחרים זה קורה”. הלכתי לחבר אחרי הגן והתרגשתי לספר לאבא ואמא את זה. אחרי שעה חזרתי הביתה בזמן ההכנות לשבת, רצתי לאבא ואמא ואמרתי: “תודה שאתם כל כך עוזרים! כל מה שאמרתם קרה. תודה רבה. אבא ואמא אמרו שלא להודות להם אלא לקדוש ברוך הוא. אמרתי: נכון, אבל ה’ נתן לכם שכל לחשוב ולבחור ועזרתם לי. אבא ואמא אמרו לה’ תודה על זה שנתן להם בן צדיק כל כך ובע”ה הוא יהיה רב גדול בתורה. אחרי כמה שנים הייתי אברך שלומד בישיבת “רועה ישראל”. לאחר כמה שנים התחתנתי עם בת צדיקה, ובהמשך נולד לנו ילד ושמו מאיר טוביה . בהמשך לימדנו אנשים שאינם שומרי תורה או מצוות שיעורים בתורה. אחרי עוד שנה נולד לנו עוד בן שקראנו לו מתניה., יום אחד נסענו לאבא ואמא שלי, כשהגענו לביתם הילדים שתו מכוס זכוכית ואז…..בום טראח נשברה הכוס. הילדים חשבו שסבתא שלהם (שזה אמא שלי) תכעס. אבל כשאמא שלי באה לראות מה קרה הם ראו חיוך ענק על הפנים שלה, והיא אמרה “שאני מאוד אוהבת יצירות ובדיוק שברים כאלה אני צריכה בשביל המסגרת לתמונה שלי”, הסתכלתי מהצד ואמרתי לעצמי, איזה יופי שהילדים שלי גם לומדים לראות את הטוב בכל דבר. סבתא הזמינה את הילדים לעשות איתה ביחד את המסגרת של התמונה והילדים שמחו וכשסיימנו הלכנו לגן שעשועים. סוףף
