היה זה ביום בהיר אחד שבו התחלתי לשמוע.
אבל כדי לספר לכם על זה, אצטרך להתחיל מההתחלה.
קודם כל, כדי להבין את סיפורי, תצטרכו לדעת עליי משהו חשוב: בגיל שנה התחרשתי לגמרי. טעות נפוצה בקרב אנשים שומעים היא לחשוב שמי שחירש גם לא יכול לדבר, אבל זה לא נכון. יש חירשים שלא מדברים כי הבעיה שלהם נמצאת במקום אחר בגוף.
קוראים לי רון, ואני בן תשע וחצי. זהו, עכשיו אפשר להתחיל.
הלכתי לישון אחרי יום עמוס ואביבי במיוחד, וראשי היה מלא במחשבות. ניסיתי להירדם, ללא הצלחה, ונזכרתי בכל מה שעבר עלי באותו היום. נדמה לי שבערך בחצות סוף־סוף נרדמתי.
כשהתעוררתי בבוקר, התחלתי את היום כמו בכל יום רגיל והלכתי לבית הספר שלי — בית ספר לחרשים, עיוורים ובעלי מוגבלויות אחרות. התיישבתי במקומי בכיתה ופתחתי את ספרי הלימוד. השיעור התחיל, והמורה ציפי נכנסה לכיתה. כמובן שלא שמעתי את השאלות שהיא שאלה או את התשובות של חברי לכיתה. זה לא הרגיש לי מוזר — התרגלתי לזה.
כשנגמר השיעור, קראה המורה ציפי לכל אחד ואחת מאיתנו באופן אישי. כשהגיעה אליי, ניגשתי אליה. היא פתחה את פיה והתחילה לדבר, ואז לפתע נזכרה שאני חירש ועברה לשפת הסימנים. היא אמרה לי, כמובן בשפת הסימנים, שלדעתה אני התלמיד המצטיין בכיתה, שאני אצליח בחיים ועוד כל מיני מחמאות. הייתי רגיל לזה, ואם לומר את האמת — אני די מסכים איתה. אני באמת תלמיד לא רע.
יצאתי להפסקה, כשלפתע שמעתי משהו. לא הייתי בטוח שאני באמת שומע — הרי מעולם לא שמעתי דבר. התעלמתי והמשכתי בדרכי לחצר. אבל אז שמעתי את זה שוב:
“רון!” המשכתי להתעלם אבל שמעתי את זה עוד כמה פעמים כך שכבר לא יכולתי להתעלם.
הסתובבתי וראיתי את המורה שלי, המורה ציפי. ניגשתי אליה, ומובן שהיא הייתה מופתעת מאוד. היא ניסתה להסביר לי משהו בשפת הסימנים כדי לסמן שהיא הסתדרה, אבל לדעתי זה היה רק תירוץ, כי דקה אחר כך הגיע המנהל — והתחיל לדבר איתי.
שמעתי אותו. ודיברתי איתו.
כשחזרתי הביתה אחר הצהריים, סיפרתי לאמא שלי על מה שקרה וביקשתי ממנה לדבר איתי. רגיל — לא בשפת הסימנים. ושמעתי אותה. כל כך התרגשתי מהעובדה שאני כבר לא חירש.
דמיינו לעצמכם שאתם לא יכולים לעשות משהו כל החיים, ולפתע — ביום בהיר אחד — אתם פשוט עושים אותו, בלי שום בעיה.
למחרת ביקרתי אצל רופא המשפחה, שגם הוא הופתע. הוא בדק והסביר איך הדבר קרה.
וכך נגמר סיפורי. עברתי לבית ספר רגיל, ושם קיבלו אותי באהבה ובחום.
תודה לכל מי שקרא את הסיפור עד הסוף או שמע אותו עד הסוף.
