כל העולם “על רגל אחת”

בס”ד

כל העולם ” על רגל אחת” – מאת מוריה כהן, כיתה: ו’1 תחכמוני חדרה

ליומני היקר! שמי דניאל אני בן 11 עולה לכיתה ו ‘

ל יומני היקר ! (י”ב תמוז 2004 )
היום אני הולך עם החבר שלי נועם לסרט ספיידרמן !
שיצא אתמול!
אני מאוד מתרגש! אמרו לי שהסרט טוב.
ל יומני היקר ! (י”ט תמוז 2004 )
שבוע שעבר אחרי שראינו את הסרט קרתה לי ולנועם חבר שלי תאונה, חצינו במעבר חציה
ורכב פשוט פגע בנו.
ונועם חבר שלי איבד את ההכרה וגם אני.
לפני כשעתיים התעוררתי – אמרו לי שישנתי שבוע שלם. מעניין מה אכלתי. אני לא רעב.
וראיתי שאני בבית חולים. כשרציתי לקום אחרי כמה דקות הבחנתי מה קרה.
גיליתי שאיבדתי את רגל ימין,
אמא אמרה לי “העיקר שאתה חיי”
אני עשיתי המון בדיקות ואמרו לי שאם אני רוצה אני יכול ללכת לבקר את נועם שברוך ה’
בסדר. אולי מחר.
ליומני היקר ! (כ ‘ תמוז 2004 )
היום עשו לי בדיקות וניתוחים וכל מיני תרגילים ואני מקווה שיצא טוב!!
עכשיו אמא אמרה לי שנועם שהתעורר עובר בדיקות.
אז אני לא יכול לפגוש אותו היום.
ליומני היקר !(כ”ב תמוז 2004 )
היום אני מקבל כיסא גלגלים ואני יוכל לפגוש את נועם
מחר אני סוף סוף יוכל לראות אותו.
ליומני היקר !(כ”ג תמוז 2004 )
פגשתי את נועם מצבו בסדר.עוד שבוע אני יוצא מהבית חולים
והולך לראות את חברים שלי מעניין מה שלום כולם.
ליומני היקר !(א ‘ אב 2004 )
הבדיקות יצאו בסדר ואני יכול לפגוש את חברים שלי היום!!!!
גם נועם יצא אתמול מהבית חולים עם שבר קטן ברגל ימין.
לאחר חמש שעות….
פגשתי את חברים שלי הם התפלאו שאני בלי רגל והייתה שתיקה.
ואני אמרתי להם “העיקר שאני חיי לא?”
הם אמרו לי שהם התפללו שאני יהיה חי , וקראו תהילים כשישנתי.
מאוד התרגשתי.
ליומני היקר (יום ראשון בלימודי כיתה ו)
אני הולך לבית ספר! עליתי כיתה.
יום ראשון בלימודי כיתה ו’ אני מאוד מתרגש!
אני מקווה שיקבלו אותי כמו שהייתי בכיתה ה’ עם רגל …

לאחר הלימודים ביום הראשון:
היום היה לא עד כדי כך טוב. נועם עבר בית ספר לא הבנתי למה.
קיבלו אותי אחרת כולם רצו לשבת לידי
ואפילו לא ישבו ליד הילד החדש(אליה)
הרגשתי לא נעים אפילו המורה התנהגה שונה כל שאלה אם אני בסדר ואם אני צריך משהו.
ליומני היקר !(יום שני בלימודי כיתה ו בהפסקה)
עוד יום שבו אני זה שכולם נצמדים אליו ומתעניינים בצורה קצת לא אמיתית.
אחד שאל “זה כאב? איך היתה התאונה?” – אתם יודעים איך היא היתה. וכן זה כואב.
שני שאל “תהיה לך עוד רגל מתי שהוא?” – לא.
חשבתי…. אולי אני יסביר להם איך אני מרגיש?
ליומני היקר !(יום שלישי בלימודים )
היום כעסתי ממש ,אני אמרתי להם “אולי דיי?!
אני ילד כמוכם זה לא שאני שונה! תחשבו אם אתם הייתם אני
מה הייתם חושבים?”
הייתה שתיקה…..
המורה שמעה נראה לי והלכה לחדר מורים.
ליומני היקר ! (יום רביעי אחרי הלימודים)
אני יודע שאני ילד עם בעיות אבל אני יודע שגם עם יש
לי רגל אחת אני ילד רגיל שרוצה להצליח בלימודים
לצמוח ולהצליח בכל דבר שאני רוצה
מול כל העולם אבל על רגל אחת.

כמה מילים ממני מוריה.
עם רגל ובלי רגל אם חסר איבר או לא חסר איבר
עדיין להודות שאנו חיים ולראות את הטוב ולהאמין
שאפשר להצליח ולהתחזק ולהגשים כל חלום אפילו
יותר ממה שציפית!