בס”ד
כלב זה לא צעצוע
פעם אחת הייתה ילדה ושמה יהב.
יהב אהבה כלבים וביקשה מאמא שלה כלב היא התחננה לכלב ובסוף אמא שלה השתכנעה.
אמא הביאה לה כלב כמו שהיא ביקשה והיא קראה לכלב סימבה.
יהב אהבה לשחק עם סימבה, היא טיפלה בו והוציאה אותו לטיולים.
יום אחד המשפחה טסה לחו”ל וסימבה נישאר אצל סבא וסבתא של יהב.
סימבה לא הבין מה קרה.
כשהמשפחה חזרה מהטיול בחו”ל,הם ממש התגעגעו לסימבה וגם סימבה אליהם .
יהב הוציאה את סימבה לטיול והוא כל הזמן נטה ללכת לכיוון הכביש ולא הלך במסלול ישר.
יהב לא הבינה מה קרה לסימבה .
יום אחד סימבה לא הצליח לבלוע .
אמא ויהב לקחו אותו לווטרינר והוא נתן לו תרופות אבל סימבה רק הידרדר וכבר לא יכל אפילו ללכת. סימבה סבל ממש אז אמא החליטה להרדים אותו כדי שהוא לא יסבול יותר.
כל המשפחה היו עצובים והיו ממש בצער.
המשפחה לא רצתה לאמץ עוד כלב כדי שהם לא יחוו עוד צער אם כלב נוסף שלהם ימות.
אבל הם נורא אהבו כלבים אז הם החליטו לעשות אומנה- לקחת כלבים נטושים ולשמור עליהם עד שימצאו להם בית- כך עברו מספר כלבים שכל פעם התארחו מספר ימים ועברו לבית קבוע משלהם.
עד שיום אחד אמא ויהב הלכו לקחת כלבה לאומנה. קראו לה לילי .
יהב רצתה לאמץ דווקא את לילי כי היא ממש חמודה וגם כי נטשו אותה בגיל מבוגר והיא כלבת מלטז והם נוטים לפתח חרדות נטישה. יהב לא רצתה שתחווה שוב את הנטישה.
אז יהב והמשפחה אימצו את לילי – ויהב רוצה להעביר מסר לכולם:
“כלב זה לא צעצוע- צריך לטפל בו כראוי ולא לנטוש אותו סתם !
כלב זה חלק מהמשפחה! צריך לדאוג לו! “
מגישה: יהב כהן כיתה: ה’2 בי”ס: ממ”ד תורני “אבן שוהם” נהריה
