כלבת אנגליה
הכול התחיל בלילה עם גשם סוער. בזמן שהגשם ירד בחוזקה, ישבה מלכת אנגליה בסלון, שתתה תה ואכלה עוגיות וניל עם גלידה וקאפקייקס עם הכלבה שלה. למחרת היה יום יפה כל כך, המלכה והכלבה יצאו לגינה. המלכה זרקה כדור לכלבה והכלבה רצה והחזירה את הכדור, שתיהן מאוד נהנו.
אבל לפעמים הנסיך ג’ון בנה של המלכה היה תופס את הכדור לפני הכלבה. הכלבה כל כך שנאה את הנסיך ג’ון. שם הכלבה היה ג’ינג’ר. ג’ינג’ר היתה כלבה ג’ינג’ית וכולם אהבו את הכלבה חוץ מהנסיך ג’ון ששנא מאוד את הכלבה וכך נמשכו תפיסות הכדור בין השיחים. לג’ינג’ר נמאס שהנסיך ממשיך לתפוס את הכדור אז היא החליטה לברוח אפילו שהיא מאוד פחדה. ג’ינג’ר ארזה את הכדורים האהובים עליה, שתי קערות: אחת לאוכל ואחת למים, כמה עצמות, מברשת ,אוכל לכלבים ועוד קצת דברים ועזבה ביום שני בלילה. הנסיך ג’ון שמח כל כך כי הוא ראה את ג’ינג’ר יוצאת מהארמון וכשהוא ראה את ג’ינג’ר יוצאת מהארמון הוא מיד רץ למטבח המלכותי וחזר כשבקבוק קטשופ בידו. הוא מיד שפך בקבוק שלם של קטשופ אל הדשא כדי שבבוקר המלכה תחשוב שהקטשופ הוא הדם של הכלבה ואז יחשבו שהכלבה מתה ולא יחפשו אותה. כך באמת קרה, המלכה קמה בבוקר ולא ראתה את ג’ינג’ר. היא חשבה: “מה יכול להיות יותר גרוע?” עד שראתה את הדם, זאת אומרת הקטשופ על הדשא. היא הבינה שג’ינג’ר מתה. היא בכתה כל כך חזק שכל הארמון שמע אותה בוכה. למחרת עשו לג’ינג’ר הלוויה מאוד מכובדת. בזמן שעשו לג’י את ההלוויה ג’ינג’ר כבר היתה רחוקה, בתוך משאית הובלות חשוכה ומפחידה מאוד.
כעבור זמן מה היא מצאה את עצמה ביער גדול ופתאום היא שמעה רעש מבין השיחים. היא מצאה שם כלב מחפש אוכל בין השיחים. שניהם קפצו אחורנית וצרחו בבהלה. הם התחילו לדבר בבת אחת. “מי את?, “מי אתה?”. ” אני ג’ינגר. ואתה?”. “שמי הוא מקס”. “למה אתה כאן?” שאלה ג’ינג’ר. “גירשו אותי מהבית כי האב היה אלרגי לכלבים. אז כלאו אותי במכלאה והחלטתי לברוח והגעתי לכאן. למה את פה?” ג’ינג’ר סיפרה לו כל מה שקרה לה. ג’ינג’ר ומקס התאהבו ובנו להם בית ביער מתחת לעץ אלון.
אחרי כמה שנים ג’ינג’ר היתה בהריון והתגעגעה מאוד למלכה, אז היא שכנעה את מקס לחזור איתה לארמון. היא כבר לא פחדה מג’ון, כי היא התבגרה והבינה שהוא בכלל לא מפחיד. המסע היה ארוך מאוד אבל בסוף הם הגיעו לארמון. הם התגנבו בשקט בשקט לפירצה שג’ינג’ר חפרה בשביל להגיע מהארמון למקומות אחרים. הם נכנסו לחדר של המלכה. המלכה לא שמה לב שהם נכנסו אבל כעבור זמן מה המלכה הסתובבה אחורנית וראתה את מקס וג’ינג’ר בהריון! היא מאוד נבהלה ומיד אחרי זה חיבקה את שניהם, אפילו שלא ידעה מי זה מקס. מיד שמה לב שג’ינג’ר בהריון ואמרה בליבה “איזה יופי. עכשיו יהיו לי עוד גורים”. בדיוק באותו רגע נכנס ג’ון שגדל והתחרט על הקטשופ ששפך על הדשא, ועל שסיפר לאימו המלכה שג’ינג’ר מתה. הוא רץ בדמעות, חיבק את ג’ינג’ר ומקס, ואמר: “גינג’ר, אני מצטער שהצקתי לך כל הזמן”. לאחר שאמר זאת ג’ינג’ר הרגישה דחיפות בבטן ויללה מרוב כאב. המלכה לקחה אותה לוטרינרית וכעבור שעה היו בידי הוטרינרית שתי גורות חמודות. מקס רץ אל שתי בנותיו ואל ג’ינג’ר וחיבק את שלושתן. מאז הם חיים באושר ובעושר בארמון יחדיו.
הסוף…
כתבה: מאיה לזר, כיתה ב’ 1 מחנכת חני רב אחא
רכזת שפה: דליה נחמני
בית ספר תחכמוני רחובות מילר 10 רחובות
מנהל עודד כלפא
