לפני שנים רבות חיו בצניעות רבה משפחה בשם לוי. למשפחת לוי יש שני ילדים
שמה של האחות הבכורה הוא רחלי והיא לא כיבדה את הוריה,
ושם האחות הצעירה חדווה והיא עשתה את כל מה שהוריה אמרו לה לעשות.
למשפחה שלהם לא היה מספיק כסף לקנות דברים, למעשה לא היה להם כמעט פרוטה אחת , הם חיו בחדרון קטן.
יום אחד אמא של רחלי וחדווה קמה בבוקר ולא הצליחה לפקוח את עיניה,
לרחלי לא היה אכפת אך לחדווה זה היה מפחיד מאוד,
היא נבהלה ממש ולא ידעה מה לעשות, היא קראה לשכנתה (שהיא רופאת עיניים), ושאלה אותה מה צריך לעשות, ענתה לה שכנתה: אין תרופה למחלה זו! מה שנשאר זה רק להתפלל!! אמרה שכנתה של חדווה.
חדווה התפללה מידי יום ושכנעה את אחותה הגדולה רחלי להתפלל יחדיו אבל רחלי לא התפללה ברצון ובכוונה.
יום אחד לרחלי היה מאוד קשה לראות את מצב אימה, לכן התפללה ברצון גדול ובכוונה שלמה אל השמיים,
חדווה ורחלי התפללו את התפילה הכי יפה שהכירו עם כל הפיוטים והשירים.
ובימים הבאים, הן התפללו שוב ושוב, וכעבור שבוע, אימם של רחלי וחדווה התחילה לפקוח את עיניה, תחילה ראתה מטושטש,
אבל לאחר ימים ספורים ראתה טוב יותר וראייתה השתפרה וחזרה לקדמותה.
ומכאן אנו למדים שני דברים: חשוב לזכור את כוחה של התפילה בכוונה שלמה. וכמה חשוב לכבד את הורינו תמיד ובכל מצב.
