יום אחד היה שדה גדול ריק ללא צמחיה וללא עצים וללא פרחים.
השדה היה עצוב כי הוא היה ריק .
בכל יום התפלל השדה לקדוש ברוך הוא ואמר ” השם בחוכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה” (משלי ג’ פרק י”ט).
עד שיום אחד הקדוש ברוך הוא שלח אדם שהסתובב עם משפחתו בשדה ורצו לעשות פיקניק משפחתי ושמח .
והילדים המתוקים שקראו להם איתמר מוריה ועופרי לפתע אמרו להורים יש לנו רעיון מבריק בואו ניסע למשתלה וניקנה זרעים ונשתול בשדה.
ההורים אמרו איזה רעיון נפלא.
יצאו כל המשפחה לקנות זרעים ואז שתלו אותם בשמחה באדמה חזרו הביתה וחיכו שירד גשם
לאחר חודש חזרו לשדה ונדהמו לגלות שישנם הרבה מאוד משפחות שהגיעו לשדה לראות את הצמחייה היפה של הגזר, פרחים, בצל, קולורבי, כרוב ועוד צמחיה צבעונית ויפה בכל השדה
וכולם היו שמחים מאוד לטייל ולראות את הטוב בהשם נותן לנו בארץ הקודש
אנו לומדים מהסיפור שכל תפילה לא חוזרת ריקה
וכל אדם הוא שליח של הקדוש ברוך הוא לעשות דברים טובים למען הסביבה והחברים
קריאה מהנה
