כוח העל של שרון
היה היתה פעם ילדה ושמה שרון. היה לה שיער חום ועיניים ירוקות, מבריקות ויפות. היא הייתה ילדה שונה מכולם, קצת אחרת. היא דיברה בשפה גבוהה שלא הרבה ילדים בגילה דיברו, והתנהגותה הייתה מוזרה .
בוקר אחד לאחר שקמה והתארגנה לבית הספר, סיימה להכין לעצמה פסטה לארוחת העשר וכבר התיישבה על האופניים שלה כדי לרכוב לכיוון הכיתה, היא נזכרה ששכחה לשים מזלג בקופסת האוכל. כיוון שכבר הייתה מחוץ לבית ולא היה לה כוח להיכנס חזרה, אמרה לעצמה בלב, כך שרק היא שמעה זאת, מין מילת קסם כמו: “הוקוס פוקוס” תוך הזזת ידה כלפי מטה. פתאום המזלג הופיע בכף ידה. היא לא ממש האמינה שזה קרה והמחשבה הזו ליוותה אותה ולא נתנה לה מנוחה.
במהלך השיעור, כשישבה ליד השולחן בכיתה, הסתכלה על עציץ המתכת שהיה ליד שולחן המחשב, הורידה את היד אל מתחת לשולחן וניסתה להזיז את עציץ המתכת מרחוק יחד עם מילות הקסם שרק היא שמעה. פתאום העציץ זז, ומתוך בהלה היא מיד הפסיקה.
בהפסקה היא חיפשה מקום שקט בו היא תוכל לחקור ולנסות להבין מה קורה לה ונכנסה למחסן הציוד של המורה. בינתיים ילדי הכיתה שיחקו מחבואים ואחד הילדים, ששמו דניאל, התחבא בכניסה למחסן. דניאל היה ילד נחמד והרפתקני ופחות מקובל בחברה. בזמן שהתחבא שמע פתאום קול מוזר והחליט ללכת בעקבותיו. הוא נכנס לאט לאט ובשקט למחסן ופתאום ראה פטיש ומסור מרחפים באוויר…מרוב בהלה הוא צעק וגופו החל לרעוד. שרון שמעה את הצעקה ומיד שחררה את כוחה המיוחד והתחבאה מאחורי ארון העץ הישן בין קורי עכביש והרבה אבק. דניאל, שהיה סקרן רצה לברר מה הוא ראה. לאחר שנרגע קצת אמר בקול רם: “שלום, יש פה מישהו? אני יודע שאתה פה, צא מהמחבוא!” שרון יצאה בבהלה והתחילה לבכות. דניאל שהיה מאוד מופתע, שאל אותה: “שרון??? מאיפה באת? מה את עושה פה? את ראית מה שאני ראיתי? פטיש… מסור..” היא ישר ענתה לו בבכי: “דניאל אני לא יודעת מה לעשות. אני מפוחדת ומתרגשת, אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי…” ” רגע רגע, לאט לאט בואי ספרי לי מההתחלה מה קרה.” שרון סיפרה לדניאל את כל הסיפור. “אני לא מאמין את גיבורת על, יש לך כוחות על, שרון” אמר דניאל כשעיניו פקוחות לרווחה. “אולי אתה צודק. אני לא חושבת שאני גיבורת על, אבל אני מבינה שיש לי סוג של כוח שאני לא יודעת איך להתייחס אליו וזה מפחיד והאמת גם קצת מרגש אותי.” אמרה שרון. דניאל אמר לה: “הכל טוב! את לא תהפכי עכשיו לבן אדם אחר את תשארי מי שאת- שרון המגניבה והכיפית.” מילותיו של דניאל הרגיעו וחיממו את ליבה של שרון. עם הזמן שרון התאוששה ולמדה להסתדר לצד כוח העל שלה וגם להיעזר בו כשצריך, כשרק היא ודניאל היו שותפים לסוד הגדול. מאז אותה תקרית שניהם הפכו להיות החברים הטובים ביותר וגם הם נהיו יותר מאושרים.
