קוראים לי רועי, ואני בן 8. תמיד חשבתי שמילים הן סתם מילים. אולי הן יכולות לגרום לך לצחוק או לבכות, אבל מה כבר יכול להיות בכוח של מילים? לא ידעתי עד כמה זה יכול להיות חשוב.
הכול התחיל ביום שישי, כשהייתי בדרך הביתה מבית הספר. היה יום נעים, השמש זרחה, ואני חייכתי. כשעברתי ליד חנות גלידות בדרך, שמעתי מישהו אומר: “תן לי גלידה עכשיו , נו.. כמה זמן לוקח לך ? יה…זקן ” פניתי לראות מי זה, וראיתי ילד בגיל שלי בערך, עומד מול המוכר ומבקש ביותר מדי אגרסיביות. המוכר, שהיה אדם מבוגר, לא התייחס באותו רגע, והילד לא הפסיק לצעוק . המוכר הסתכל עליו בפנים כועסות ועצובות .
הרגשתי לא נעים מזה, אז ניגשתי אל הילד ואמרתי לו: “היי, אתה לא יכול לדבר ככה עם אנשים. מילים יכולות לפגוע.”
הילד הביט בי בעיניים גדולות ומופתעות. הוא לא ציפה למישהו שיגיב אליו ככה. “אז מה?” הוא שאל. “מה זה משנה איך אני מדבר? “
עצרתי רגע, לא ידעתי איך להסביר לו. ואז פתאום אמרתי: “המילים שלך יכולות לשנות את העולם. המילים שלך יכולות לפגוע, לגרום לאנשים להרגיש רע או להרגיש טוב. תחשוב על זה, כל מילה שאתה מוציא מפיך חשובה מאוד.
הילד לא הבין מיד, אבל הוא שתק והביט בי במבט שונה. זה היה כאילו לא היה לו אכפת ממני, אבל משהו במילים שלי גרם לו לחשוב.
כשחזרתי הביתה, שמתי לב שמילים באמת יכולות לשנות. בערב כשסיימתי את הארוחה, אבא שלי צעק עליי כשהשארתי את הבקבוק מים שלי בסלון. הרגשתי רע, כי זה היה נראה לי לא הוגן. ואז אמרתי לו: “אבא, אם תדבר אליי בשקט, אני מבטיח שאני אעשה את זה. כשאתה צועק, זה רק גורם לי לא לרצות לשמוע.” אבא שלי שתק לרגע, ואז אמר: “אתה צודק. אני מצטער.”
הרגשתי שזו הייתה הפעם הראשונה שהמילים שלי באמת שינו משהו.
למחרת, בבית הספר, הייתי בדרך לחצר, ואז ראיתי את חבר שלי, יובל, נראה עצוב. שאלתי אותו מה קרה, והוא סיפר לי שהוא נעלב כי מישהו צחק עליו בגלל השיער שלו. “זה לא פייר,” הוא אמר. “אני לא יכול לשנות את זה.”
נזכרתי במה שקרה אתמול עם אבא שלי, ואז אמרתי ליובל: “תשמע, המילים שלהם לא צריכות להפריע לך. זה שהם אמרו משהו, לא אומר שזה נכון. כל אחד יכול לחשוב על מה שהוא רוצה, אבל לא צריך לקחת את זה ללב.”
יובל חייך פתאום. “תודה, רועי. אתה יודע, זה עוזר.”
הייתי כל כך גאה בעצמי באותו רגע. זה היה הרגע שבו הבנתי כמה כוח יש למילים. כל מילה יכולה להשפיע, לגרום לאדם אחר להרגיש טוב או רע. כל מילה יכולה לשנות את מצב הרוח של מישהו, לגרום לו להרגיש אהוב ומוערך או להפך.
התחלתי לשים לב איך אני מדבר עם אנשים אחרים. בבית, בבית הספר, עם חברים ובני משפחה, התחלתי לחשוב לפני שאני אומר משהו. כל פעם שהייתי מתוסכל, הייתי נזכר במילים שלי ואיך הן יכולות לשנות את המצב. במקום לצעוק או להגיד משהו פוגע, ניסיתי להיות רגוע ולהגיד את הדברים בצורה נעימה ומבינה.
יום אחד, כשחזרתי מבית הספר, פגשתי את הילד מהחנות. הוא היה נראה שונה. הפעם הוא לא צעק על המוכר, אלא שאל אותו בנעימות: “כמה עולה גלידה?” המוכר חייך והגיב לו בחיוך, וגם הילד חייך בחזרה. הוא זיהה אותי, ואמר: “הייתה לך שיחה טובה, רועי. תודה על מה שאמרת לי.”
אני לא יודע אם הוא הבין את כל מה שאמרתי, אבל היה לי ברור שמשהו השתנה בו. הוא התחיל לחשוב על איך הוא מדבר עם אנשים, ואולי המילים שלי באמת עשו שינוי. אולי, בעצם, לכל אחד מאתנו יש את הכוח לשנות את העולם, לפחות במילים שלנו.
כיום, אני תמיד מנסה לחשוב לפני שאני מדבר. אני יודע שהמילים שלי הן לא רק צלילים – הן כוח. כוח שיכול לעשות הרבה טוב, אם רק אשתמש בו .
