שם הסיפור: כדורסל
כתב: עוז שליט
ביהס: ממ”ד תורני אחי”ה
יישוב: אבני חפץ
פעם הייתה חבורת ילדים ששיחקו כדורסל. באמצע המשחק הגיעו לאותו מגרש ילדים גדולים ואמרו לילדים שהיו שם: “המגרש שלנו! תצאו מפה”. הילדים שהיו קודם אמרו להם שהם יכולים לשחק על חצי מגרש והילדים הגדולים לא הסכימו ואמרו שהם רוצים לשחק על כל המגרש. הילדים לא הסכימו ללכת והתחילה מריבה. יום אחרי, הילדים הגדולים הגיעו לבתים של הילדים הקטנים ואיימו עליהם שירביצו להם כי לא נתנו להם לשחק אתמול כדורסל.
למחרת, הילדים הגדולים תפסו את אחד הילדים הקטנים והרביצו לו.
החברים שלו רצו לעזור לו אבל הם פחדו, הם באו אל החבר שלהם כדי לבקש סליחה שהם לא עזרו לו אבל הוא לא סלח. הם ניסו לפצות אותו בדברים אחרים כמו מתנות אך זה גם לא עזר.
כל היישוב שמע על המקרה והילדים הגדולים התביישו מאוד ממה שקרה, הם באו לבקש סליחה מהילד שהרביצו לו. הוא שאל אותם אם הם באו כדי לבקש סליחה או מהמבוכה שלא נעים להם שכל היישוב יודע הם באו אליו לבקש סליחה.
הגדולים אמרו שחשוב להם לבקש סליחה, הילד האמין ואמר: “אם החברים שלי יוכלו לשחק גם במגרש יחד אתכם וכולם יסלחו לכולם, אז הכול יהיה בסדר”
כעבור 30 שנה, הילדים שאלו את הילדים הגדולים אם הם באמת באו לבקש סליחה או מהבושה הגיעו לומר סליחה, הילדים הגדולים ענו שבאמת לא הרגישו נעים על מה שעשו ולכן החליטו לבקש סליחה, היום כולם חברים טובים.
