”אווץ’!” צעקה ג’פי הג’ירפה כשהיא קמה ממיטתה.
”אווץ’!” חזרה וצעקה.
”אני לא מאמינה שזה קורא לי” קראה ג’פי הג’ירפה בבהלה.
זה באמת ,זה באמת.. גמגמה ג’פי .
זה באמת כאב גרון!!!
ג’פי הייתה כל כך עצובה וכאובה, היא התקשרה לחברתה הטובה פלה הפילה וסיפרה לה על כאב הגרון, אבל זה לא עודד אותה.
היא התקשרה לרפי הקרנף חברה וגם זה לא עודד ואפילו לא עזר קצת.
ג’פי התיישבה על כורסתה בייאוש ומלמלה לעצמה ” מה אני אעשה?”
ובינתיים עברו יום ועוד יום ועוד יום ועדיין היא נשארה בודדה עם כאב גרון מעצבן.
היא ידעה שכבר אין טעם להתקשר לחברים אז היא פשוט צפתה בטלוויזיה בייאוש מלא.
ובינתיים גפי עוד חשבה שחבריה כבר שכחו ממנה, אבל מה שהיא לא ידעה שפלה וחבריה מתכננים לה דברים מיוחדים ביותר.
”תהיו מרוכזים” אמרה פלה ”אנחנו משאירים את ג’פי יותר מידי זמן בביתה היא עוד תחשוב שאנחנו לא חברים שלה”! חששה פלה הפילה.
ג’פי שמעה דפיקות בדלת היא שאלה ”מי זה”?
אך לשווא, אף אחד לא ענה לה מבעד לדלת.
ג’פי פתחה את הדלת בזהירות רבה ומשם קפצו בשורה ארוכה כל חבריה ובידיהם דברים להקלת כאב בגרון.
אחד הביא עוגת דבש אחד הביא תה ואפילו אחד הביא כדורים לכאב הגרון. כשה”מסיבה” הסתיימה כולה הלכו לביתם לישון.
בבוקר ג’פי קמה ממיטתה והרגישה שמשהו חסר לה אבל משהו שטוב שהוא חסר, ולא תאמינו אך זה היה כאב הגרון!
ייתכן שהתרופה הטובה ביותר, היא השמחה, החברים ושותפות? היא הרהרה לעצמה
