הסיפור מבוסס על הסבים רבים שלי
יש תקווה בלב
מאת: בארי קסל, כיתה ד’4
אורי התעורר בבוקר שמחת תורה מוקדם מהרגיל. הוא ממש שמח לכבוד החג ולכן הוא קם ב-6.00 בבוקר. הוא העיר את אח שלו הקטן והם התחילו לשחק. קצת לאחר מכן אמא שלהם הצטרפה אליהם וישבה לשחק איתם, תוך כדי שהיא שותה תה ופורסת לכולם עוגה.
בשעה 7.32 בדיוק התחיל קול חזק מצפצף ואמא זיהתה בבהלה שזו אזעקה. הם העירו את האחים הגדולים ואת אבא והלכו בזריזות למקלט. אחרי עשר דקות הם חזרו לסלון ודיברו על האזעקה. במוצאי החג אמא אמרה לאורי ללכת לישון אבל אורי לא הצליח להירדם. הוא שמע את זה שאמא ואבא מדברים על זה שהולכים לגייס את אבא למילואים. למחרת הוא גילה שגם הדודים שלו מגויסים וגם השכן ממול. הוא הבין שהתחילה מלחמה. אורי הרגיש סערת רגשות בתוך ליבו: עצב, כעס ודאגה התערבבו יחד.
בימים שאחרי זה אורי גילה שיש חטופים בעזה וכל יום סיפרו בחדשות שיש הרוגים ופצועים. אחד מהפצועים היה השכן ממול. הבן של השכן נמצא אתו בכיתה ואורי כל יום הביא לו ארוחת בוקר והיה אתו בהפסקות. הבן של השכן סיפר לו שאבא שלו פצוע ברגל ושייקח לו הרבה זמן להתאושש. אורי אפילו הצטרף אליו לביקור בבית חולים אצל אבא שלו באחת הפעמים.
יום אחד, אורי הסתכל בספריית האלבומים בביתו וראה אלבום שהוא אף פעם לא ראה. באלבום הייתה תמונה של כל המשפחה המורחבת כשאורי היה תינוק. הוא הציץ בה והבחין שיש משהו מוזר ביד של סבא רבא שלו. הוא קרא לאמא שלו כדי שתספר לו את הסיפור של סבא שלו. אמא שלו סיפרה לו שסבא שלו נלחם במלחמת העצמאות והוא נפצע בידו במלחמה. הוא נפצע כשהוא הגן על אחד החיילים שלו. סבא איבד את היד וחי כל השנים עם יד תותבת.
בצד השני של התמונה, עמדה דמות נוספת של סבא רבא שלו השני ומסתבר שגם הוא נלחם במלחמת העצמאות והוא היה בשבי 11 חודשים.
בלילה אורי ראה בחלום את שני הסבים שלו שסיפרו לו שלקח להם זמן להתאושש ממה שעברו. אחד מהפגיעה ביד והשני מהתקופה שהוא היה בשבי. הראשון סיפר שהוא סיים עם ההתאוששות מהפציעה, הוא הרגיש נפלא וכל החיים הוא עשה כל מה שרצה וחלם, כאילו אין לו פציעה. הסבא השני אמר שגם לו לקח קצת זמן להתאושש מהשבי אבל בסוף הוא הקים משפחה לתפארת, כתב ספרים על כך שהיה בשבי והיו לו חיים טובים. בחלום הם אמרו לו שהכי חשוב זה שתהיה תקווה בלב, שרק צריך להאמין והאור מתגלה.
למחרת אורי סיפור לחברו על מה הוא חלם וזה נתן לו הרבה כוח ותקווה בלב.